יומן

גשם חזק בחוץ והגומי של המקינטה התייבש ולא אוטם.
כל כך הרבה זכרונות קשורים אצלי בקפה.
הקפה המתוק החלש המצונן שסבא היה מכין לנו, לילדים.
ואיך שהדוד שלי היה מבשל אותו לאט על האש. לא נותן לו לרתוח, מזיז ומחזיר אל האש את הפינג'ן על סף הרתיחה ומושך את הזמן עד למיצוי.
כוסות הזכוכית הקטנות הצהובות.
ס' מקציפה חלב בסיר עם מזלג מעל האש בבוקר גשום.
מ' מלמד אותי להקשיב מתי מתחיל הביעבוע. לוותר על כמות בשביל איכות.
א' יוצא להביא לי קפה יום אחרי יום כדי שיהיה לי שמח בפה ובלב.
כל כוסות הקפה שהכנתי במסעדה, ליד המכונה, מודעת לעוצמה של האדים.
רבע הסיבוב לימין שאני יכולה לעשות מתוך שינה.
ש' שהביאה לי בלו מאונטיין בקופסת פח כחולה.
הקפה הראשון שקניתי בטייק אווי. כמה פחדתי להכנס לשם.
כ' שתמיד אנחנו נפגשות לקפה ושותות בירה במקום.
ע' שסיפר לי שהוא לא נותן לאף אחד לשתות מכוס הקפה שהבאתי לו מקופנהאגן.
הנסקי המתוק של א'.
אח שלי ואני בטקס הכנת קפה שגונב כמה דקות של קרבה פרטית בינינו.
הקפה הראשון והנהדר אחרי הנחיתה באמסטרדם.
קפה עם סיגריה כל בוקר על הספסל לפני הפסיכולוגית.