יומן

מתעוררת, לא יודעת מתי. בוקר או צהריים. שוב אני רטובה מזיעה של חלומות. בחלום היה לי התקף חרדה. והיו גם תינוקות עם הפרעות גנטיות. אחד מהם, כבר קצת ילד, סובל מרגישות יתר למגע ולא מדבר, בא אלי בשקט ונצמד אלי. ליטפתי אותו בעדינות והוא נצמד עוד יותר, עסוק בצעצוע שלו תוך כדי. יכולתי לראות על הפנים שלו איך כן לגעת ואיך לא ואת הצורך שלו במגע נכון. היה לו המון סבל בפנים, אבל הצלחתי קצת להקל עליו.
פעם פחדתי מתינוקות, היום אני מרגישה טוב בעיקר לידם. הבנתי את הפשטות של הצורך שלהם. כל מה שצריך זה רק להפתח אליהם לגמרי.