לפני 15 שנים. 20 במרץ 2009 בשעה 17:09
הכרתי מישהו שמדבר. כל מה שאני שואלת אותו, הוא אומר. גם על הדברים שהכי קשים לגברים לספר. הוא גם יודע לשמוע אמת לא מעורפלת.
במבט לאחור, חיפשתי כזה איש, שמסוגל להיות גלוי ורואה. אבל הוא יודע גם לעשות את זה מקרוב. וזאת הפתעה עבורי לגלות עד כמה לי זה קשה.
אני יכולה לקרוא לכנות שלי אינטימיות מזוייפת. אבל זה לא מדוייק, בגלל שאני לא מרמה. זה אמיתי מה שאני אומרת.
זאת התגובה שלו שמבלבלת אותי. הוא לא מתרחק.
פתאום חשבתי. אני זורקת את האמת שלי אל הצד השני, כמו זורקת רימון לתוך חדר. נראה אם תתפוצץ. אבל הוא תופס אותם ומקלף אותם ואוכל. זורקת עוד אחד ועוד והוא לא מתכופף. מחזיק אותו ביד ואומר, אני מכיר. גלוי עיניים, הוא פשוט עומד שם ומסתכל.
לא יודעת איך לאכול את זה.
