יומן

היה לי פעם בן זוג שביקש שאף פעם לא נלך לישון אחרי מריבה בלי להתפייס. אני זוכרת שאז חשבתי שהבקשה הזאת קצת נואשת ולא ברורה, אבל אני מתחילה להבין דרך התבוננות בתהליך, כמה חכמה יש בבקשה כזאת. וזה דווקא לא מגיע מכיוון של חוויות בזוגיות אלא בכלל, החיים. זה קצת כמו תרופות סבתא שנראות לפעמים תלושות וחסרות הגיון, אלא שההגיון נמצא שם יציב וחזק, רק שלא מבחינים בו.

שמתי לב שאחרי שאני מתעוררת מהשינה, דברים שקרו והיו בוערים וחיים, נעלמים להם אי שם במצולות הלא מודע. נעלמים רגשית כמעט כלא היו. משאירים רק זיכרון טכני רופף וצלקת רגשית סמויה ומבודדת.

לא מדובר על כל דבר שהוא, אלא בעיקר על רגשות שהתעוררו מדברים קטנים כביכול, רגשות שיכולים להתלקח פתאום בלי שהסיבה להם תהיה מודעת. שהדבר שעורר אותם בכזאת עוצמה מתחמק ונעלם מהתודעה במהירות כזאת, שנשארים רק רגשות צורבים בלי הסבר.

אבל אפשר לתפוס את ההסבר אם עוצרים בזמן ושמים לב מה קרה במקביל להתעוררות הרגשות, כמו בלש במשטרה, אוספים עדויות ומרכיבים את הפאזל. אז אפשר להבין מה קרה ולהכיר באי הבנות שהתרחשו או בתבנית חשיבה אוטומטית שפעלה. אפשר להבהיר דברים ולרוב זה מוציא מהם את העוקץ ומחזיר אליהם את האנושיות שלהם. ואז גם אם לא נעלמים לגמרי הפחדים או הרגשות הקשים, הם עוברים איזה תהליך של ערבוב עם חמלה ועם הבנה וסליחה וקבלה. ואז אפשר לחיות איתם בשלום.

ושמתי לב, במיוחד לאחרונה, שאם לא עוצרים לעשות את הבירור הזה ואז הולכים לישון בלי לחבר את הפאזל, מתעוררים למחרת עם יכולת מוגבלת בהרבה להתרת הקשר. וגם אם מצליחים לפענח את מה שקרה, נדמה שרגשית משהו שם כבר התמצק כפי שהיה, וקשה לערבב לתוכו את החמלה והסליחה ההיא. נדמה שאפילו בלתי אפשרי לערבב אותן פנימה באמת. משהו שם קיבל את צורתו במהלך השינה ועכשיו מלאכת ההתרה שלו היא כבר מלאכה מסוג אחר. מלאכה מסוג של "ללמוד לחיות עם זה". ההשלמה אינה מלאה.

משהו קורה במהלך השינה. משהו בלתי נשלט רצונית. שאי אפשר להשפיע עליו עוד ברצון טוב ובכוונות מיטיבות. משהו מוטמע שם פנימה אל תוך הנפש, כפי שהוא היה, כפי שהוא נשאר לפני שהניחו לו והמשיכו הלאה. וככה הוא נכנס פנימה, מתאכסן. מגובש.

כל הזמן עולה לי הדימוי של מלט. כשהוא טרי ורטוב אפשר לעבוד איתו. לצקת אותו, לשנות את צורתו. כשהוא מתייבש ומתמצק, זה תהליך כימי והוא קורה, והוא משנה את האיכות של החומר. הופך אותו למשהו אחר, עם תכונות שונות.
השינה היא כזאת. היא מגבשת את הדברים בצורתם ושולחת אותם למדפים במחסן.
צריך לשים לב באיזו צורה נותנים לדברים להכנס למחסן כי אחר כך כבר הרבה יותר קשה לעבוד איתם.