יומן

אם הייתי מבקשת, הוא היה בא ומכין לי סלט חתוך קטן עם נענע ולימון. או תה או חביתה בפיתה עם עגבניה. הוא היה יושב לידי בשקט המרגיע הזה שלו ויודע להרגיש כמה מרחק אני צריכה עכשיו סביב עצמי, בלי שאגיד שום דבר. הוא היה מדבר איתי על דברים אחרים בלי לנסות להתקרב יותר ממה שאני יכולה. הוא מאוד חכם בדברים האלה, השור האנושי הזה. הוא מבין מה זה להיות אנושי כמו שרק מעטים מצליחים להבין.
אם אבקש הוא יבוא. ולי רצויה רק הידיעה הזאת היום. כי עוד לא סיימתי לצנוח אל תוך עצמי והוא לא פוחד שיהיה נזק בצניחה הפנימית שלי. הוא חכם מאוד האיש הזה. ואני צונחת פנימה כמו שאני עושה לפעמים, כמו שאני פוחדת וצריכה לפעמים. ואני יודעת שיש שם חוף מבטחים בצורת איש שיקבל אותי אליו אחר כך כשאחזור, בלי כעס.