לפני 14 שנים. 17 בפברואר 2010 בשעה 8:03
את זזה בבטן ומתפתלת כמו דג זהב גדול בבריכה קטנה. את מותחת רגל ארוכה ומדגדגת אותי בצד, ואז מכופפת ומיישרת את אצבעות כף הרגל, שני רבדים שונים.
הבטן שלך ממשיכה להיות צרה יחסית, והראש גדול. שנינו כבר כל כך רוצים לראות אותך.
את שוקלת כבר כמעט שני ק"ג ואני בדיאטת סוכר. אני מקווה שלא תרגישי שום דבר מזה כשתגדלי.
כבר התחלנו להכין דברים בשבילך. חולצות מעטפת קטנות עם תיקתק בצדדים, מכנסיים עם גרביים מחוברים. יש לך גם כובע נעים וסל קל שאתפור לו כיסוי נעים בשבילך ושמיכות. אבא ביקש שאקנה אתמול אלכוהול לחיטוי הטבור.
אני תוהה אם הטבור שלך גם יגדל עד שיבלוט החוצה, כמו שלי, כשתהיי בהריון.