לפני 16 שנים. 12 באוגוסט 2008 בשעה 22:51
הצרה שלי היא אתן, בנות הכלוב היקרות. אני מרגישה צורך ליידע אתכן על מקומו של הגבר שלי, או לפחות להבהיר את העובדה שאינכן מסוגלות להניח עליו את הידיים שלכן.
אני משתדלת להעביר לעצמי את עצם היכולת שלי לבטוח בך. מבקשת לדעת שאני מסוגלת לכך, שאני בטוחה, ושאין לי ממה להתגונן. העיניים שלך מעבירות את המסר הזה בכל פעם שאינני מסיטה את המבט. למה כל כך כואב לי לאפשר לעצמי להשתכנע.
אם את כל כך מתעקשת לבכות, אני לא אעצור בעדך. אני לא יודעת לאן זה יקח אותך, אבל התכבדי נא.
