לפני 15 שנים. 3 בינואר 2009 בשעה 0:50
לא אכפת לי, לעבר אין כלל משקל או משמעות בעבורי, פרט לכמה עלבונות אחדים, אבל ניחא. כל אדם שהניח לעצמו להתקרב אלי מספיק בשנים האחרונות אוחז גרסא שונה של אותו הסיפור, והיא לעולם אינה מדוייקת ותמיד מגואלת בדם, ותמיד מעוררת פחד ומעכבת מילים קשות, אבל אני מתפרקת רק בתאוריה. שלוש שנים שילמתי מחיר כבד, ריציתי את ענשי.