לפני 16 שנים. 31 ביולי 2008 בשעה 21:01
קוראת ומחייכת
מוצא חן בעיניה הליין החדש
יומן חיים שכולו שלנו.
כתיבתי מגרה את חושיה וירכה מתחככת בגבי בזמן הכתיבה.
ידה לופתת את ביצי בחוזקה תוך כדי איום מעודד - תמשיך לכתוב.
ידה מתהדקת, היא בדרך כלל יודעת היכן הסף, לעצור בזמן את הידוק אגרופה הקמוץ
בדרך כלל.
זו אחת הדרכים בה היא מוציאה ממני את האמת העירומה.
אחת הדרכים בהן היא הצליחה לשכנע אותי לבצע עבורה דברים שלא חלמתי כי אהיה מסוגל.
כי לא ידעתי שאתמכר להם.
ויש באמתחתה דרכים נוספות, אבל לעת עתה נסתפק בקלות שבהן.
חושב-כותב-חרמן-לא גמרתי מזה זמן ומקווה באשליותי שגם יומי יגיע
כי כול כאלב ביג'י יומו.