מרותה מרה מתוקה

ווום .........
עבר לי הרקולס מהאונה השמאלית לאונה הימנית
ווום.........
לא הספקתי להגיד אייי, אחד כזה יפה שניתן להתגאות בו וההרקולס שב את דרכו
מותיר אחריו תאים מדדים ופצועים, ריקמה אפורה שפעם ידעה לחשוב בדרך מסויימת.
המעבר החד משמאל לימין וחזרה ערבב את כיווני החשיבה, העביר תאי עצב לאזור העצוב ותאי חשיבה לאזורי הרגש.

אמרתי למרותה שהמקום הזה עושה לי בראש הרבה מדי ווום....... בעיקר בשניות מסויימות כשהוא תופס אותי רגיש מדי או לא מוכן.
אמרתי למרותה שהמקום הזה גורם לי לעצבנות ללא סיבה ומעצים בי את הבטחון העצמי שבימים כתיקונם זה דבר נפלא ורצוי, אבל איננו דנים על ימים כתיקונם.
אמרתי ואמרתי, נתתי דרור לתחושותי ולמחשבותי, הכתיבה הפעימה בי את יצר הביטוי שלקח יוזמה, רחמנא ליצלן, לגולל פתחון פה.

פתחון פה, אל על פי שלא נתבקשתי או נדרשתי לכך, להגיד בקול מה רצוני, להתמרד, לבקע חזרה ולשבר.
להגיד בקול אבל לא לכתוב שחור על גבי לבן.