בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ככה וככה

חוזה עתידות, קורא ומפענח רקטומים,
לפני 9 שנים. 24 ביולי 2015 בשעה 21:15

תרדי למרתף,תמתיני.

היא ממתינה,חלפו שעות

אני לא יורד,מתקשר להזמין עוד כלבה,

הכלבה מגיעה,אני אומר,

תרדי למרתף,תמתיני.

חלפו כמה שעות,הן ממתינות.

אני לא יורד,מתקשר להזמין עוד כלבה,

הכלבה מגיע,אני אומר,

תרדי למרתף, תמתיני.

עכשיו הן שלוש,ושקט שם.

אני לא יורד,וממתין.

הולך לישון,ומאמין שמחר זה יתחיל.

 יושן טוב,קם בבוקר שותה קפה,וממתין.

 זה בא,זה ברור,

תחינות שאפתח את הדלת.

אבל אני רוצה בכי קורע לב,זעקות שבר,

רק אז תתחיל הזיקפה,ותתגבר.

נכון,

 שברתי את הכלים,עברתי על הכללים,

איתי לא משחקים.

 

עכשיו מוקדם לפתוח,מחכה לערב,

מתעלם מרחשי הרקע,שמתעצמים,

גם הריגוש שלי,

אני שומע את הבכי

ואת היללות,מקשיב לתחינות,

הוא מתקשה,הוא עומד חזק,

חזק מתורן אוניה,חזק משריון אביר.

זה הזמן להכנס,

הראשונה שתשכח שהיא כלבה,

אותה אני אזיין בתחת.

ומכאן והלאה

אתם לא נכנסים איתי,

רק אני נכנס.

 

 

לפני 10 שנים. 7 בנובמבר 2014 בשעה 16:11

יום אחד פנה אלוהים למלאך האחראי על שליחויות ואספקה,

ואמר לו,רד לארץ תעבור בין הבתים ותחלק סוסים ותרנגולות.

למי? שאל המלאך,אמר לו אלוהים,בבתים בהם הגברים שולטים

תתן סוס,לבתים שנשים שולטות תתן תרנגולת.

יצא המלאך לדרך ראה בית על אם הדרך,דפק בדלת.

ושמע אשה צועקת,לך תפתח את הדלת,ואכן פתח לו הגבר

את הדלת בעומדו עם סינר וידיים רטובות מכלים,כן במה אוכל לעזור?

שאל הגבר,ענה לו המלאך רק רציתי לתת לכם מתנה תרנגולת.

המשיך המלאך בדרכו, דפק בעוד דלת,דופקים בדלת תפתח,שמע קול של אשה,

ואכן פתח לו גבר את הדלת ובידו מגב וסמרטוט,כן? שאל,הבאתי לכם מתנה תרנגולת,

ענה המלאך. כך עבר בית ועוד בית,עד שהגיע לבית בקצה הכפר,דפק בדלת,

והפעם פתחה לו אשה את הדלת,ומאחוריה ישב גבר על הספה רגליו למעלה,

לידו קפה פיצוחים,בירה,כמו שח ממש.

או זהו מצאתי,חשב לעצמו המלאך,מגיע לכם סוס אמר המלאך,איזה סוס שאל הגבר.

יש כל מיני ענה  המלאך,יש חום לבן שחור...

איזה סוס אני יכול לקחת שאל הגבר את האשה,

סליחה טעיתי, התערב המלאך,התכוונתי לתרנגול.

 

פלא שגברים עושים גבות היום?

 

 

לפני 10 שנים. 5 בנובמבר 2014 בשעה 22:12

אני רואה אותך שרועה על המיטה

נושמת בכבדות, נאנקת,

בוגדת בתשוקה ללא רשותי,

בלי שאדע,כלבה אמיתית

עם שדיים יפים, ולחי זהב.

ערוות עולם, אם כל חטאת.

זונה

מזדיינת

עם יצור פרוותי

בעל זנב וארבע רגלים.

כלב?!

לא סתם כלב,

הכלב שלי,דוד

זיין אותה.

מאותו יום לא דיברתי איתו,עד היום.

זה אומר שנה וחודש,אני לא סולח.

 אפילו שהוא מתחנף ללא הרף,

החלטתי שאני לא רוצה אותו יותר.

למסירה כלב חרמן בוגדני ויפה

שמו דוד על שם המלך האמיץ

ואהוב הנשים.

ועכשיו דוד קשור ברצוע קצרה לגדר,

ונובח הב הב הב, חושב שמישהו יציל אותו

הב הב הב,

הב הב הב

הב הב הב,

בן זונה.

פתאום שקט

לאורך דקות,

הצצתי סקרן החוצה,

ומה אני רואה?

דוד מזיין את השכנה הכי כוסית בבניין...

זה דוד.וואלה אחלה כלב!!!

 

 

לפני 10 שנים. 2 בנובמבר 2014 בשעה 22:36

ראשו היה בין רגליה

שפתי הפות היו פעורות

מבחוץ, היה צבען חום מט

מבפנים,ורודות.

להט תשוקתה הציף את ערותה,

מעיין נובע.

מיצי תשוקתה תססו בגעש 

גלים גלים  מתנקזים החוצה בלהט

מתנפצים באביונם

 

הוא המתין,

לשונו יבשה,פיו פעור.

הרגיש שכל מה שהוא רוצה עכשיו, זה,

רק לשתות,ללגום לרוות ללקק לנשק.

 

אבל הוא גבר,הוא הבטיח,ומילה זו מילה.

 

אט אט שלולית הקיפה אותו והתפשטה לחלל החדר

רהטים החלו לצוף...

תוך דקות נוזלי תשוקתה הטביעו את קצה חוטמו

הנוזל החם העלה אדים לא היה אוויר

הוא פרפר,הבין שהוא טובע למוות

 

אבל הוא הבטיח,ומילה זו מילה.

 

 

 

 

 

 

לפני 10 שנים. 27 באוקטובר 2014 בשעה 21:06

בזמן האחרון בא לי לדעת חשמל ואלקטרויקה.

פשוט חש משיכה חזקה לשליטה על אלקטרונים ופרוטונים,

זה הכח שעימו אוכל להצעיד את עולם הסאדו למחר.

לפי דעתי די תקועים בימי קדם,שלשלאות,סאד,שוט...

הגיע הזמן לבנות טכנלוגיה עילית,להביא את המחר להיום.

 מה למשל אפשר לייצר...

רובוט שפחה,המזילה דמעות,מקוננת על מר גורלה בקול נגה,

מרטיבה למטה עם ריח, לפי פלייליסט,מסרחון ועד קוקו שאנל.

רובוט שולט,לא ממצמץ,עם שוט לייזר,לוחש פקודות לפי פלייליסט.

אך

בעצם, זה נשמע כמו טכנולגיה של היום.

ובעצם, למה טכנולוגיה למה מחר,היום הוא החשוב,הרגע.

אז הרגע אני כותב,

הרגע נוגעים לי בגיטרה ללא רשות,

סליחה רגע...בעצם אקרא לה

1...''בואי הנה עכשיו.

2אבל מה עשיתי?

1אמרתי בואי הנה,עכשיו.

2אבל מה אמרתי?

1אני רוצה שקט.

...בדרך כלל

אני לא כותב ''בואי הנה עכשיו'' בטח לא שלוש פעמים,

גם שניים זה יותר מידי...

 

כשלא תבואי אכבול את שדייך

כשלא תבואי אמרוט את פיטמתך

כשלא תבואי אחלל את ערוותך

כשלא תבואי אני לא אהיה

כן, פוסט מוזר.

 

 

 

 

 

לפני 10 שנים. 25 באוקטובר 2014 בשעה 15:26

 למצוא את עצמי כותב בתדירות,

 

זה למה.

פשוט הפסקתי לנגן ולהקליט,דבר שהעסיקני רבות.

פתאום נתח זמן שמן,זמין,ואני מתבונן סביבי ומרגיש כמעה תוהה.

איך,

פתאום הזמנתי את רומי השכנה לסרט,חכי לי בקולנוע...וכו'

איך

בחיית אני לומד ערבית, ומשחק עם חוטי חשמל

איך

הגינה מסודרת, והגג נקי מעלים, וגולת הכותרת,

אופנוע שעמד מעל שנה,קיבל הנשמה מחוטי חשמל ומצבר,

לאחר שדחיתי זאת 333 ימים רצופים,זה בוצע.

סאונד של מנוע נוהם,בוכנה צלינדר עשן לבן

ברום ברום ברום ברומרומרומרומ,עליתי עליו ונסעתי בשכונה

בלי טסט בלי ביטוח,ככה כמו בארצות החופשיות.

  מאוד כיף לעבור על החוק בלי להיתפס.

בקיצור הופעה של נתן גושן,ועוד הופעה של הלהקה הבאה:

ששווה ויקיפדיה,זה לא רק המוזיקה,זה מעבר.

להקת גלישה,זה כינוי שנתתי לאמנים שנחשפו אלי במהלך גלישה מקרית,

ונדלקתי עליהם.

 

רק לסיום,ביני וביני היה לי טוב כמו שהיה,תת ההכרה מבקשת,ניגון,חזור הבייתה!!!

זה הזמן לתת בראש                

  orphaned lend

 

לפני 10 שנים. 24 באוקטובר 2014 בשעה 16:24

החיים ממשיכים,יום רודף יום.לילה בורח לילה.
כן מכבר חזרתי מתאילנד,נסיעה סולידית,לארץ הומה חמה ולחה,

עשיתי זאת בסטייל עם ואן,נהג, ומדריכה צמודה.כיאה לנסיך בבלי.
הנהג הקפיד בזמן שחנינו למהר לפתוח לי את הדלת,

ממש נהנתי מכך,אפילו שלא היתה לי תמיד סבלנות,המתנתי לו,כך יאה לאח''ם.


הגענו לכפרים של אנשים מפעם פעם פעם כאשר האשה היתה עדין בחזקת קוף שמקבל בננה על מעשה טוב,הופתעתי לגלות שכיום מעמד האשה לא השתנה.אולי במקצת.

בכלל הרגשתי כגבר מערבי,מקופח.

איזה הבדל בין ביטוי מעמד הנשים בעולם,הכל גאוגרפיה.

לעומת הגברים שהם די דומים ביקום,זן פשוט ברובו,

תנו לו סקס אלכוהול ולבהות...בישבן או כדור שמתגלגל,והוא בטופ,אפשר לומר בהגשמה עצמית עם נטיה לאושר מזוכך.

טוב רק עמדת הפתיחה על תאילנד זה חצי עמוד...

זה לא יומן מסע,זה סיכום,תאילנד ארץ מקסימה עם אנשים מקסימים.


...ראיתי בחורות צעירות מהלכות יד ביד עם גברים בגילו של לאונרד הכהן לאורך החוף,

צחוקם נישא עם הרוח,גם גלי הים לבשו חג, ציפורים חירבנו במעופן על החול הלבן.


לגימה אחרונה וכוס הוויסקי הדהדה בנקישה אחרונה על שולחן השיש, 
להדגיש... חלולה אני. מזוג.


תאי לנד, שייכת לעבר

ארה''ב,זה העתיד

 עוד שלשה שבועות,טס לאמריקה,ניו יורק וקליפורניה

וכמו שתמיד אני אומר,הפעם הראשונה, הכי מרגש להתרגש.

 

ואם זכרוני אינו מטעה אותי,יומולדת עליז וצוהל

http://www.thecage.co.il/imgs/icon_comment.gif
לפני 10 שנים. 18 באוקטובר 2014 בשעה 11:38

החיים ממשיכים,יום רודף יום.לילה בורח לילה.
לא מכבר חזרתי מתאילנד,נסיעה סולידית,לארץ הומה חמה ולחה,

עשיתי זאת בסטייל עם ואן,נהג, ומדריכה צמודה.כיאה לנסיך בבלי.
הנהג הקפיד בזמן שחנינו למהר לפתוח לי את הדלת,

ממש נהנתי מכך,אפילו שלא היתה לי תמיד סבלנות,המתנתי לו,כך יאה לאח''ם.


הגענו לכפרים של אנשים מפעם פעם פעם כאשר האשה היתה עדין בחזקת קוף שמקבל בננה על מעשה טוב,הופתעתי לגלות שכיום מעמד האשה לא השתנה.אולי במקצת.

בכלל הרגשתי כגבר מערבי,מקופח.

איזה הבדל בין ביטוי מעמד הנשים בעולם,הכל גאוגרפיה.

לעומת הגברים שהם די דומים ביקום,זן פשוט ברובו,

תנו לו סקס אלכוהול ולבהות...בישבן או כדור שמתגלגל,והוא בטופ,אפשר לומר בהגשמה עצמית עם נטיה לאושר מזוכך.

טוב רק עמדת הפתיחה על תאילנד זה חצי עמוד...

זה לא יומן מסע,זה סיכום,תאילנד ארץ מקסימה עם אנשים מקסימים.


...ראיתי בחורות צעירות מהלכות יד ביד עם גברים בגילו של לאונרד הכהן לאורך החוף,

צחוקם נישא עם הרוח,גם גלי הים לבשו חג, ציפורים חירבנו במעופן על החול הלבן.


לגימה אחרונה וכוס הוויסקי הדהדה בנקישה אחרונה על שולחן השיש,
להדגיש... חלולה אני.


תאי לנד

ואם זכרוני אינו מטעה אותי,יומולדת עליז וצוהל

לפני 10 שנים. 18 באוקטובר 2014 בשעה 8:31

 

האמת שחלומי הגדול הוא להיות
דיקטטור!!!
ממש דיקטטור אמיתי,שמנחיל את חוקיו ללא עוררין.
מי שמסרב,ישר לאריות המחמד שלי.
כרגע מתהווה לי חוקה.
הרעיון, לשפר את הנגעים שפשטו בתרבות שלנו
ויש הרבה עבודה.
בבסיס הענין יהיה מותר הרבה דברים שאסור עכשיו
והרבה דברים שמותר עכשיו יאסרו.

חוקה זו לא בגדר נעשה ונשמע,אלא אם לא נעשה מות תמותו.

על קצה המזלג...

מרמה זיוף הפרת אמונים - יושלכו לאריות

גנבה ושוד - מאכל לתנינים

אונס-?
---
וואלה זה לא פשוט,אני צריך יועץ,חכם.נאמן,ומקולר,
שיביא טיוטות אלי להרמון.

קלי קלי גולה,קלי קלי גולה,  זה מה שנדמה לי ששמעתי כאשר המבוגרים המהמו

בזמן ששלפו את גופי הזעיר ממטתי בהיותי תינוק.

אז מה הפלא?

לפני 10 שנים. 16 באוקטובר 2014 בשעה 14:48

עד כה הייתי מוגן,אולי לא ממש עד כה,עד לפני שנתים פחות או יותר

אז מה קרה מאז?

ובכן ידעתי שיש רוע בעולם,ידעתי שיש טרגדיות גם,

אך לא ראיתי זאת במו עיניי.

ובשנתיים האחרונות אני מסתכל מסביבי,וזה מה שאני רואה,בדיוק.

טרגדיות!!!

אני רואה,כי זה ממש קרוב,אן לי לאן להסיט את העיניים.זה פה.

 

כאב,חרדה,כמיהה,שרק ימשך טוב, הרי תמיד יש יותר למטה,זה בור ללא תחתית.

ולמה אני כותב זאת?

עקב ידיעה מרעישה וכואבת שקיבלתי ,לפחות אקבל חיזוק ואבין כמה מצבי עדין טוב.

יחסית לאנושות,אני עדין באוויר,תלוי עם מהדק כביסה,ככה זה שביר,שניה,ועולמך משתנה ללא היכר.

 

אני יודע שחלקכם מאושרים ויודעים זאת,חלקכם יכולים להיות מאושרים ולא יודעים זאת.

רק אל תשכחו,הזמן לא מתעכב בשביל בני אדם, מאחל רק אושר. 

(אני לא גוף ראשון אם זה מצטייר כך)