ככה וככה

שירה: מאת רוברט בלאק

  I want  moon

Of red Sea 

Clear as wine

I want an ocean 

Of green blood

 Vaginal fluid

up to the sky 

I want to fuck

Red Worm

 in Field of anemones 

Ride on the back of a whore 

Chase after dogs

I want you to wail

While you cry 

 As I abandoned

עוד חג עוד שבת עוד יום עוד שבוע עוד דקה עוד רגע,

אני כבר חוזר

ונתחיל מההתחלה,

עוד ועוד ועוד.....................................

משיהי גמרה בסוף?

מהם שדיים

בינקותי ינקתי שדיים מלוא פי,מצצתי עד אגל אחרון.משניהם.

אחרי מספר חודשים נלקחו ממני השדיים,בלי להתייעץ איתי בכלל,מאוד כעסתי.

זעמתי,ועוד איך,אבל לא בכיתי,זה הקטע,ופה הבעיה.

אני לא שוכח בחיים,מחכה...

הימים חלפו חורפים עברו,והנה הופ זין שלא הייתה לו מודעות,חי כצינור שתן ותו לא,

החליט לעבור סדנא להגדלת האישיות,אסרטיביות, מנהיגות ושליטה.

טוב,זה סיפור בפני עצמו...אז פעם אחרת.

כעקרון,הייתה לו השפעה על שובם של השדיים,ומאז,חגגנו יחדיו,תמיד.

מה שהוא ואני הכי אהבנו,היה שונה,אך מוסכם.

 לי בא לאכול אותם,לנגוס בהם,

לקשור אותם להצליף בהם,להאדים אותם

ללחוץ חזק על הפיטמה,לראות שזה כואב

ואילו הוא, היה משתפשף על הפיטמה

לאורך השדיים,בואדי החלקלק מסיכה

היה מגביר את מקדם החיכוך,בין שדיים סיאמיות.

הייתן רואות איך,ממש

כולו נהפך לאדום עם עורק ראשי מנופח

על סף ההתפוצצות,

זרם עד ניתז לכל עבר,מטחים לפיטמות, 

התגעשות,

מטחים לפרצוף,

לבטן,

עדיין שופע,

לכוס,

כזה הוא,צובע הכל הכל בלבן,

כשלג דאשתקד

פתאום אתה מבין שהגעת לקצה הדרך,כן ניסת לשמר,להתאתגר,נדה.

סוף הוא סוף.

ערמת הקלפים בין ידך המחוספסות,שאיפה,סינון משפתיים עבות בשר,ו...

אתה מערבב את האתמול עם היום,מקווה להשיג מספר חזק,אס,מלך,בשביל מחר מנצח.

כך אני מרגיש,רואה את האפשרויות,מתחיל לכוון,חיים חדשים,מינוף חיים.

כמו לפגוש את האישה שתמיד חלמת,צמד שדיים נפלאים,שפתיים בוערות,

וריח רענן שאתה שואף למלוא ריאותך.

לא מחכה למחר,המחר מחכה לי,תמיד.

כמו שגבר חפץ באישה, יש לקום ללכת לעמוד מולה להסתכל לה בעיניים,

חזק, עד שתשפיל אותן מטה. 

וזה,

כמו מבצר שנפל ביבשת חדשה,ונכבש.

שנה טובה בחלומות ובמציאות.

פעם הייתי לאונרד,הוא פשוט נולד לפני,והוא גם כהן

לאונרד מסמל עבורי תקופה נפלאה, וכן,כשאני שומע אותו

אני רואה את אותה דמות ניבטת מערפילי הזמן

יפה כתמיד,נבונה ופקחית, כנועה ומרתקת.

לפני שאסחף,

היום נוכחתי שנולדנו אני והלאונרד

בהבדל של יום,21/22 לספטמבר.כך שיום הולדתי קרב ובא

וזה ממש נפלא,ברצוני לחגוג עם זיקוקים ויריות באוויר,

כמיטב המנהג של פורעי חוק ואנרכיסטים.

רק מה אני לא מסיג רובים, 

למישהו יש אולי להשאיל או למכור? 

זה הולך טוב עם אלכוהל...

היא שכבה בתוך החדר,ערומה ומהוססת. לא ממש יודעת מה לעשות עם הזין שלי

תמצצי,תשאבי,תנגסי, פתחי את הפה עכשיו,כוס אם אם אמאק,פתחי...

(איזו מציצה מבאסת)

חכי,עד מחר תלמדי המון...

יצאתי מהחדר תוך שאני מסדר את תחתוניי,בסלון ישב יוסף,

פניתי לעברו בקריצה,לך תביא את שמעון ויודה,נחגוג הלילה,היא בתולה,יש עליה עבודה.

חזרתי לחדר,הסתכלה עלי במבט מתחנן.

גחנתי מעליה,למי את שייכת בכלל? 

לך,לחשה באי ביטחון, רק לך...

נו

מישהו רוצה אותה? 

לא כל אחד זוכה לאישיות בלתי נשכחת,מעטים

מה הופך אדם לבלתי נשכח? אין ספור תאוריות

לטוב ולרע,אך דבר אחד בטוח שהוא נכון

הייתה להם יכולות השפעה עליך,לאוו דווקא בדומיננטיות,

לעיתים רק ניצבו כזרקור שידע להעיר את המקומות הנכונים,

אלה שהיו מתחת לאפך ולא ידעת,הם גילו לך סודות על עצמך.

מחשבות וזכרונות חולפות בראשי מידי יום,יש לי רשימה קטנה

איכותית של אנשים שהטביעו חותמם עלי.ואני לא שוכח ולא אשכח

אותם עד סוף חיי,שיסתיימו בסביבות האייפון 13S להערכתי.

כל המבוא הארוך נכתב רק בכדי לציין,שלא ידעתי עד כמה היא 

הייתה חשובה לי,ונכונה לי.לא חולף יום בלי שאני חושב עליה.

בזמן אמת אתה לא מבין עדין מה אתה חווה מעבר

לפיזיות,למגע,יש וירוסים של נפש שמתיישבים במוחך,ואתה נשא.

אז אני נושא נשוא ומושא ...

ראו פלא כלובי כתב

"אין לפרסם כל חומר או מידע אשר מעודד אפליה, שנאה או אלימות כנגד אדם אחד או קבוצה, לרבות בגין השתייכותם למגזר, לגזע, לדת או לאומה"

 אני מעודד שנאה ואלימות נגד ד"עש!!!

שון

מה רע בצער?
מלנכוליה אינה סבל
המנעות ממצב רוח היא שגורמת לייסורים
עצב הוא ידיד טוב
שמלמד אותנו להיות בעלי חמלה
כשזה קורה אני נותנת לזה
לקרות עד הסוף, עד מיצוי

אין חוויות רעות
כל התנסות טומנת בחובה משהו בעל ערך
אם רק נחפש אותו
אם אנחנו יכולים להפיק
נקודה אחת של לימוד
או השראה מאירוע
הרי שהתעשרנו בזכות

שבוע טוב!

גרטה

''מר עולמי 

כאשכולית מרירה  

הגוססת על אדמת  ארץ נטושה''  

 שבת שלום 

''לעילוי נשמת הצדקת 

זלדה מבית הזונות  השכונתי,לא שכחתי''  

הבל הבלים ריח האביב

עקרה גם קרן שמש 

לא הרים מושלגים

 לא שדות מוריקים

  ימלאו את ליבי    

את לי חדוות עולמים

אושר עד 

תאוות חיים 

יש מילים לתחושות?

אין סוף דימויים  אהובה   

את מעבר להרים המושלגים

את אי שם בלב ים 

מזור לגעגוע  

האם אנחנו מעבירים הלאה את ניצוץ אהבה והאנושית,

או שאנחנו מעבירים הלאה את ההזדמנויות האלה.

וודאי שמוותרים על ההזדמנויות לתת מעצמנו,

הכי טוב ולהשאיר את העולם קצת יותר קר 

שיזדיינו כולם