ככה וככה

האם אנחנו מעבירים הלאה את ניצוץ אהבה והאנושית,

או שאנחנו מעבירים הלאה את ההזדמנויות האלה.

וודאי שמוותרים על ההזדמנויות לתת מעצמנו,

הכי טוב ולהשאיר את העולם קצת יותר קר 

שיזדיינו כולם

...לעיתים יש דממה בשקט

לעיתים צעקה...

פרדוקס?

אוקסימורון ?

קרוב לוודאי,

מציאות.

רחש נשימותיך פוסק

עוצר נשימה, דממה

הסכר נפרץ,הסכר נפרץ

שאון גלים נישא בסחף

שרירים מתוחים,

ורידים מתפקעים.

הפורקן מתפוצץ,

הירושימה בלאד.

צורח לרקיע הכחול כתום

מקסים האגם הזה,מקסים 

...לו הייתי סירה

הוא עומד ועומד ועומד ועומד ועומד

יציב מתוח ונרגש,לא מש ממקומו.

חייל שלי,מוכן למות למעני.

עכשיו טעון,    מזהה מטרה...

רגליים למעלה או שאני יורה!

...

תירה לראש, לפנים,לפה.

ענן לבן דביק וחם נפלט,

אין עיניים,אין נחיריים,אין שפתיים

הכל לבן צח בוהק ,

מרחבי אנטרטיקה שונו.

זה חמים יותר,זה מריח אחר,

וזו התחמושת שלי!!!

הזהרו מחיקויים (:

אני מצר על כך שבאנושות יש תת רמה וטימטום להחריד.

ניתן לומר,שלהלביש תיק ברמה כל כך נמוכה ומעוותת,כעיוורון אומלל.

יתכן בכלל שהחוקרים יודעים שזה לא הוא,ורוצים קידום בעבודה?

אולי בטוחים באשמתו? שהוא לא ''יעבוד עליהם'',

אוקי, משוטרים אין הרבה מה לצפות,מסכים,אבל מומחה,קצין עם כיפה,

שברור שסיפק את רצון מעבידיו,לפטר לאלתר! (נראה כלכך אומלל ליד המומחה העולמי,התגלה במערומיו)

ושופטים מלומדים שאינם מרשימים. בפסיקות תמוהות.

חלשים,זו ההרגשה שמחלחלת.

לולא מרום כיסאם,וההצגה חסרת התוכן של קימה לכבודם,עבורי הם לעג לצדק.

(בכלל מי קם בארץ למישהו או למשהו)

לצדק צריך יותר מהשכלה,ןהרבה יותר ממילים גבוהות.

הנושא מרתק,מעלה שאלות נוקבות,ואותי מרתיח!!!

בזכות מעטים,תמיד בזכות מעטים,מפיקים דברים גדולים. 

צפו בדרמה. 

בואי,תעמדי כאן,שני צעדים אחורה,

זהו,עמדי,עכשיו תתפשטי,כן,

ממ יפה מקדימה,תסתובבי,

מממ יפה מאחורה,תתכופפי,

ממממ ...

מממממ......

מה עדיף?

() 0

אתמול בלילה פגשתי בה

הייתי הלום שינה,ולא הצלחתי להבין איך היא הגיע אלי דווקא.

היא היתה לבושה בגלימה שקופה וצחה,פיטמותיה ביצבצו מבעד לבד הצחור,

פיטמות כהות שהתמזגו בערפילי החדר,קצוות תלתלי ערווה חמקו מבין משולש הקסם.

בגווי פשטה צמרמורת קלה,מוחי החל קודח איך אני משכיב אותה,וכי מה עוד חשוב?

איך היא נכנסה? מי היא בכלל? ממש לא.

אני יודעת מה אתה חושב,אך זה לא כזה פשוט,פנתה אלי.

יש בידי שרביט, רואה אותו? כן, עניתי.

אם אגע בך עם השרביט,תוכל להפוך לכל מה שתרצה,

אם אגע בך עם היד,אמרה תוך כדי שהיא לופתת את הזין התופח מאליה

תזכה לסיפוקים שלא ידעת בעבר ולא תדע בעתיד.

הסתכלנו זה לזו בעיניים,כולי רועד מהעוצמות שחילחלו לכל תא בגופי.

הייתי שטוף זימה חרמן להחריד,ובכל זאת הצלחתי להשיב,

אני רוצה את אופצית השרביט.

אוקי, אמרה ושיחררה את ידה באחת,

מה תבקש לעצמך,סופר יקר.

ממ מ מממ נשבע שלא ידעתי מה לבקש,יש לי הכל.

תתחתני איתי אמרתי...

שבת שלום אמרה, גם לכם שבת שלום,ממני הסופר

 כשניפגש, העדפה הראשונית שלי היא לראות אותך גאה,

בטוחה בעצמך,חזקה.

תחושת המסע מקצה לקצה מרתקת,לדעת להוביל,לקבוע את הדרך,

 היכולת לעצב אדם כמודל להליכותך עצמך,לרסן את הקיים,לבנות חדש.

לבנות שיפחה ראויה מאדם פרא, זה טופ.

למה יש רק יום אהבה?

למה אין יום הבעילה?

מגיע גם לגברים יום חג המבטא את לשד קיומם.

3.2.13

מה את מבקשת,מה רצית

גבר נורמלי?

למה? לשגע אותו,לפרוק עליו את מלאי הרגשות שצברת?

לא יאומן כמה נשים רגשניות,אפילו הבוטות והבועטות.

ד.נ.א. לא משתנה בחמישים שנה.

לנו הגברים יש פורקן בכל מקרה,זה זמין,ולא מסובך.

לא מזמן היינו צריכים להתחתן,על מנת לחוות סיפוקים.

כעת מתגרשים בכדי לחוות סיפוקים, הגברים בשלהם.

מבין הזוגות שהתחתנו דאז,עוד היה סיכוי לאהוב אהבת אמת.

היום ההרס העצמי של נשים משוחררות,נשות המהפכה,

יצרו אישה חדשה... אך משום מה, פחות אטרקטיבית

פחות מרגשת.

אך העיקר, איך שלא נסובב את העולם ,

הגבר תמיד זוכה בכל הקופה.

מה כבר הוא צריך...

       שבוע טוב

אני גבר הנהנה מסבלך

דואג להכאיב לך,מאוד.

להותיר אותך המומה

מהאושר שניבט בעיני.

 קורן מתוך יסורייך,

אני מואר,אני שלם.

אני יודע שבחרת לקדש

את אושרי,

הרי את מקריבה הכול

את כל יישותך,תשוקותייך

לאותו רגע נדיר,של הגשמה עצמית.

עובדה כאובה היא,שאכן

 אושרך כפוף לאושרי.

וזו עובדה בלתי נמנעת!

בלתי פתיר עצם הענין,כסדיסט.