לפני 11 שנים. 28 בינואר 2013 בשעה 20:36
אני גבר הנהנה מסבלך
דואג להכאיב לך,מאוד.
להותיר אותך המומה
מהאושר שניבט בעיני.
קורן מתוך יסורייך,
אני מואר,אני שלם.
אני יודע שבחרת לקדש
את אושרי,
הרי את מקריבה הכול
את כל יישותך,תשוקותייך
לאותו רגע נדיר,של הגשמה עצמית.
עובדה כאובה היא,שאכן
אושרך כפוף לאושרי.
וזו עובדה בלתי נמנעת!
בלתי פתיר עצם הענין,כסדיסט.
