ככה וככה

קראתי מאמר על התפתחות האדם משחר ההיסטוריה.

היה מענין,אך המסקנה הכבידה עלי.

והמסקנה, שלעולם לא נהיה מסופקים.

בתאוריה פשוטה זו גלום כל הענין.

כמה שנחזור אחורה,המראה חוזר על עצמו.

בני אדם לא מרוצים.

אם נחשוב כמה התקדמנו מלפני מאות ואלפי שנים,

נבין שהיום כל אחד בחזקת מלך בהשוואה לעבר הרחוק.

כל הטכנולוגיה,כל המדע,כל הנוחות,כל הזכויות,ועדיין מחפשים הלאה.

מה שווה ההלאה הזה אם יש טעות ביסוד? או שכך צריך להיות מלכתחילה?!

נכון שחוסר הסיפוק הזה מניע את האנושות,אך אני בהחלט הייתי מוותר עליו.

חוסר סיפוק לא יורשה בשום מצב,גם אם זה טבוע בי.להיפך,

אני כל כך מלא בסיפוקים,שאף אשמח לחלק למי שאין,באהבה.