בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ככה וככה

חוזה עתידות, קורא ומפענח רקטומים,
לפני 15 שנים. 27 בדצמבר 2008 בשעה 9:23

מדוע ?
ולמה אנשים מעדיפים להתכתב,
מסנ'ר סמסים הודעות וכיוצא בזה,
למה מוותרים על הקול האנושי,
על איטונציה חום לחש מקצב

הפה כעיניים מסגיר ומקרב
אלף מילים כתובות אינן משתוות
למשפט אחד שיוצא מבין שפתינו

אצבעות אמורות לדבר במגע !!!

אני רוצה לשמוע אותך מתרגשת
נאנקת צועקת מתחננת רועדת צוחקת
אך אני רואה שורות שורות של מילים
שחורות מרובעות עגולות משולשות

אני רוצה לשמוע
מדוע ?
ולמה תשקיעי שעה בלהסביר
כמה ואיך ,דרך הררי מילים
בזמן שבמילה אחת
פה אל פה
אוזן לאוזן
ארגיש ואבין ללא מילים...


זרה מוכרת - אתה כל כך צודק.

אם כי יש משהו בטוח במקום הזה של התכתובת,
מקום שמאפשר להתבטא לחלוטין ולא להיות מוסח ע"י הריגושים שבמבט, שבמגע
מקום שמאפשר לך לפעמים להיחשף הרבה יותר מאשר כשאתה מול האדם שמולך
לפני 15 שנים
ניני - בשתי מילים :
תראפיה בכתיבה.

יש וזה המפתח להבעה מילולית (אוראלית) אחר כך.
(ולאו דווקא במובן המיני)
לפני 15 שנים
תמימה​(נשלטת) - בוקר טוב לך הסופר ..
אתה צודק ב 100% כולנו אוהבים ומעדיפים לגעת
אבל הרוב מפחדים חוששים וכמו שנפלאות כתבה מתחבאים.
פשוט צריך להמשיך עד שהנגיעה תגיעה ותיהיה אמיתית .
( תתחבר למסנגר ) ((-:
לפני 15 שנים
לי-אורה - לא סובלת מסנג'ר!!!!!!!!!!
בדיוק מהסיבה הזו.
אבל גדול..
לפעמים יש בעיות של מרחק פיזי...
או מגיעים לרעיון מסוים מהר יותר בכתיבה..
או.. עדיין לא בטוחים ..

אין שום תחליף לתחושה..לקול..לדבר האמיתי!
לפני 15 שנים
nerissa​(אחרת) - ואת זה כותב מישהו שהצחיקה אותו העובדה שיש אנשים ש"יודעים" ברגע שעיניים נפגשות. וזה מספיק. :)))

לפעמים גם הררי מילים פנים מול פנים לא מספיקים.
לפני 15 שנים
*מנגינה*{התווים שלו} - הדרך למפגש העיניים עוברת דרך המילים הכתובות
דרך המסנג'ר ודרך השיחות
בסוף הצעידה בתוך ים של מילים
המבט העינים ההבעה אומרת הכל ואז החיבור מושלם יותר
לפני 15 שנים
zmanii - אולי .. כי דוחים את הקץ.
החיבור דרך המילה (כאשר יש חיבור במילים) הינו נעים- מאד נעים.
הסיכוי שלאותו חיבור במילים תצטרף המשיכה וההתאמה הפיזית קלוש.
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י