ככה וככה

בחוץ נשבה רוח קרה,צמרות העצים שרקו בלחש אימתני,חצי ירח חיוור השתקף מבין העננים, לא יכול לאפלה הקודרת,
זגוגיות חלון שבורות תריסים חלודים,גג דולף, רצפה ללא חן , כמשטח למצעד נמלים קבוע ומרשים.
שוב חירחרה,מזה שנים היא גוססת ועתה היתה קרובה מכל לרגעיה האחרונים,הצליחה להעלות חיוך קל על שפתיה היבשות,
חייכה למחשבה,שכך אכן נראו חייה,תאמו את ביתה,שנים של הרס חידלון,ובדידות,אף עתה ברגעיה האחרונים,לא זכרה אדם אחד
שבאמת יהיה אכפת לו מעצם מותה,לא שאר בשר לא חבר לא אהוב ,רק אותם זבובים שנקבצו ובאו להטיל את זרעם
על הבשר המת,ולהפוך לביצה רוחשת ולבנונית.
תהתה כמה זמן תימצא הגופה לאחר מותה,ותוך כדי כך שיחררה את נשימתה האחרונה,היא מתה ,ז'ל.
עבר יום אחד,
הזבובים חגו סביב גופתה,עד שניתן סימן לא ידוע והחלו לנחות ממעופם,חוככים איבריהם על בשרה,
עבר יום שני
הזחלים פקעו
עבר יום שלישי
חדרו לתוכה
עבר יום רביעי
החלה להתנפח
עבר יום חמישי
אני הגעתי...
הריח היה נורא,משכתי אותה מהמיטה אך הוא התפורר לי,חצי גופה התחתון נשאר במיטה,
הבטתי במה שנותר מאהבת חיי,נזכרתי איך נשבעתי,שלעולם אבל לעולם לא ארצה לראותה...
אך זה כבר סיפור אחר,
איך ידעתי להופיע לאחר שנים של נתק? רק הלב יכול לענות, ולי אין לב, כנראה שלא אדע את התשובה...אלא אם למישהו מכם יש לב להשאיל?רק לקצת, מבטיח להחזיר, אני באמת לא משתמש בו בד'כ,תודה.