תתקרב ותתאחד

אני נמשכת אליך קודם כל בגלל השכל שלך והראש שלך לאו דווקא המיני
גם כשאומר משהו שנון וגם משהו חכם או מצחיק זה מושך אותי
אני נמשכת לטמפרמנט שלך
לפעמים אתה אדיש בצורה שרמנטית כזו שמושכת אותי
אני נמשכת לאיך שאתה מדבר אלי
מה שאתה אומר
אוהבת את גוון הקול שלך
אוהבת את הגוף שלך
יש בך משהו עוצמתי מופרע שמדליק אותי
יחד עם זה גם לפעמים מפחיד אותי
אבל סומכת עליך ולמדתי אותך כדי לפחד פחות
אני אוהבת את החום שבך
את איך שאתה גורם לי להרגיש
איך שאתה יודע לגעת בי

מילים שאמרת חיבקו אותי בדרך
והייתי זרה ומנומנמת

פרצופים לא מוכרים
חייכו אלי בלי ערך
ואיש בלי הבנות ישב צמוד
דיבר בלי הרף

אישה במדים בחנה בי פרטים
אף פעם לא ראו בי ארץ
זה החזיר אותי הביתה
שם מילים באנגלית
דיברו אלי בלי להבין
לאן אני שייכת

וחשבתי עליך
על שפה בלי מילים
שהבנת בי
ואיתה אני הולכת.

הנוף שראיתי הלילה היה אותו נוף מוכר. התחושה היתה אחרת. המילים שלו היו אותן מילים אבל הניגון שלהן לא הגיע אל אותו המקום, הן רצו הלוך ושוב בתוך הגוף שלי חיפשו היכן להתיישב והפכו מרגע לרגע לאי שקט מעקצץ.

סה"כ כמה ימים ולילות איתו שעברו כמו סערה שכרתה מעלי כל פריט לבוש אפשרי, הנפש נשארה חשופה.
הדימומים הקטנים שהתחילו לזלוג ממני הפכו לפרץ שוצף ברגעים שהוא נשכח מהתודעה. לא ידעתי כמה קל לפרוק הכל באין נוכחות שלו.
הייתי צריכה את זה ובאותה נשימה ידעתי שעוד רגע ויחסר בי חלק.

הוא הרגיש אותי מתרחקת. ואמר את תלכי ותחזרי ותלכי ותחזרי, אני כאן לא עוצר בך שום דבר. הוא לא ידע כמה שהוא טעה...

בסוף הלילה בדיוק כשמצאתי את התשובה לשאלת הקיום שלו, הוא התעמעם לתוך הכרית ולא נשאר בו מקום להקשבה ויכולת ההבנה שלו התפוגגה.

אחר כך הוא התעורר רק לרגע וחייך בהשלמה, את מהות ממהותי הוא אמר
ואני ראיתי, (אחרי מאה נשים של נשיקות שלו ולמרות הבלבול וההתנגדויות שלי)
ראיתי דקה לפני שינה, איך הוא ידע את הדרך המדויקת לבקש ממני רק נשיקה.

אם היית לי אח זורם בדם
או כל מה שאבחר.