חוץ מהצד הלימודי של המקורות התורניים של התענוג מתוך עיקוד...(bdsm),רצוני לנסות לפתוח אופקים חדשים אלה לציבור הדתי.בשליטה עצמה(וגם של נשים על גברים) אין כל כך הרבה בעיות,מה שקשה זה ההתר הגורף שהחברה החילונית מרשה לעצמה:כל מה שבהסכמה מותר חוץ מיחסים עם קטינים.ומכוון שהקהילה הbsdmית רואה עצמה כשוטה,היא נוטה להתיר את הכל:אשת איש,משכב זכור,נידה...מתוך הרגשה שאם כבר;אז כבר.
וזה לא נכון:אפשר לשמור על דרך חיים דתי ולהנות מעולם השליטה(או הכניעה).לנשוים,אפשר ללמד,לפתות את הבן(בת) זוג.בודאי זה לא קל:הדמות של הבן(בת) זוג מעוגנת בטוטמים וטבוים של התת-הכרה(דמות ודימוי הורים)אבל כדאי לנסות,אפילו בעזרה מקצועית(פסיכולוג...אני חושב שהחבר "פסיכאטר מופרע" יכול לתת עצות טובות למטרה זו)
לרווקים,קיים הקושי על עצם הקשר לפני הנישוים,אבל יש פתרונות,לא מושלמות אומנם אבל מצמצמות את האיסורים.
כל זה,באמת חשוב כדי לפתוח הדרך לציבור הדתי להתנסות עם העוצמות הרגשיות האלה.הרי בקבלה ובחסידות,מדובר הרבה בשפחה כנענית,בעבד כנעני,בעבד עברי,באמה עבריה אבל כמשלים למצבי התפתחות הנשמה.אניטוען שבלי להתנסות באופן מעשי,גם המסר הרוחני לא ניקלט,לא מופנם.כדי לקבל את ההשראה הגבוה ביותר נחוץ ההתנסות הגשמית ביותר.זה נראה קצת שבתאי,אבל אם נזהרים באיסורים,צדיקים ילכו בה.
עוד מעט,אני אכתוב נובלה בהמשכים,להדגים את הילכות עבדים בזמננו:O בארץ הקודש
לפני 15 שנים. 30 בנובמבר 2008 בשעה 19:15