לסוסתי

הרי ידוע שיש שתי ביות באישה:כדרכה ושלא כדרכה וגם ידוע שהרבה אוהבים הדרך השני.

במדבר,בני ישראל אכלו מן,מאכל שמימי שאינו יוצר יציאות(חוץ מחודש ימים שאכלו שלווים),אז הרבה חשבו שסובלים מעצירות.כשחטאו בעבודת הפעור שעבודתו הוא....וסגולתו הוא לגרום....אמרו:רופא גדול הגיע פה....וזה היה חט גדול כי הגיעו למדרגה כל גבוה...לעתיד לבוא נגיע עוד פעם למדרגה זאות של אוכלי המן ולא נחטא,...האם עדיין תמשך המשיכה ללא כדרכה ????

עיף מאוד,בדף היומי הביאו וויסקי משובח,עוגת גבינה...והניקיונות...אין כוח...אבל בכל זאות..:יש לי חידוש תורני ארוטי ארוטי תורני אבל לא מעיז לספר לחברים...אז למי אספר אם לאנשי הכלוב...

למי שמכיר סיפורי מעשיות של רבי נחמן,יש סיפור "אודות בעל תפילה"(כל הסיפורים של רבי נחמן מאוד עמוקים,וזה במיוחד)...הנה...בא רוח שערה ופיזר כל אנשי הממלכה...המלך,המלכה,הבת של המלכה,הגיבור של המלך,היועץ...הבעל תפילה...מכוון שההנגה התפזרה,העם התחלק לכתות,כתות...כל אחת חיפשה נקודת אחיזה במציאות,,,אחת ממון,אחת כבוד,אחת גבורה,אחת פרו ורבו...כולם בחרו להם מלך מתאים לכת שלהם אבל בצורה מגוחכת...הבעל תפילה מנסה להחזיר את הממלכה..הוא פוגש את הגיבור של המלך שאנשי הכת של הגבורה המליכו אותו אחרי שהבינו שה וא יותר טוב מהגיבור המגוחך שלהם,שגם הוא ברצון המליך אותו...הבעל תפילה והגיבור הלכו ביחד ומצאו היועץ שגם הוא המליכו אנשי כת,גם הוא הלך איתם...אני רוצה להגיע לכת של פרו ורבו...שם היה להם מלכה,נערה יפה...שאלתי את עצמי איפה הממלכה של הנערה יפה?כשראיתי ביוטוב את הנערות כמאט ערומות המובילות את הבתי ספר לסמבא בקרנבל דריו(איזו שמחה,איזו תמימות,איזה יופי אצל הנערות האלה!!!)אז הבנתי ששם הכת של פרו ורבו ומי הם המליכו במקום המלכה שלהם:את בת המלכה,בת המלך של הממלכה הראשונה,שכמובן היתה עוד יותר יפה מבינים אתם איפה צריך לחפש הבת מלך שהיא....                                                                                                                              

קשה לחזור אחרי כל כך הרבה זמן...רציתי לעלות בקדושה,לשמור על צניעות,למצוא אהבה רגילה ,כמעט מצאתי...אבל בגלאים שאין לי ברירה אלא הם,נשים לא כל כך כבר מעונינות לחיים אינטימיים...על כן חזרתי ,אולי אמצא משהיא שהזמן לא כיבאה האש שבפנים...או ילדונת מחפסת דמות אבאית או סבאית..

אני גם רוצה לכתוב על דברים כלליים...למשל למה הבדסמ עוד לא יצא מהארון...וההומוסקסואליות כן...אם נסתכל מצד התורני,הומוסקסואליות הרבה יותר חמורה...אחד ההסברים שלי שלפי ה"מוסר" הכללי(לדעתי לא קיים)סקס צריך להיות עם אהבה וההומויים(לסביות זה סתם משחק,אין מה להכניס)הצליחו לשכנע שיש ביניהם אהבה:רוצים ילדים,להיות משפחה...אני חושב שזה שקר או השלאיה...יש רק שליטה ביניהם ומשכנעים את עצמם אבל בעיקר את האחרים שזה אהבה...כשבאמת הם רק רוצים להרוס את ה משפחה,המשפחה האמיתית

כשה בדסמ יכול,הוא,להיות מתאים,אם רוצים,לאהבה ואפילו למשפחה!

כמו שהיה צורך להפריד אדם מחווה

כמו שהיתה צריכה החוכמה לצאת מהנבואה ונשאר לנו פילוסופיה ושירה

וכל זה כדי שיפגעו,יחדו,יתיחדו ביתר עוז בגאולה...

כך היה צריך להפריד בין אהבה לסקס ונשאר לנו רק רומנטיקה ופורנוגרפיה(ארוטיקה לעדינים)ואפילו bdsm כדי שתחזור ביותר עוז האהבה הנבואית בין איש לאישתו,בין שמים וארץ,בין ישראל ....

כל כך מעניין פה שאני לא מצליח לכתוב!

כבר הגיע זמן לשוחח עם חפציבו.מאז גיליתי אותו,קל יותר ללכת לישון.אחרי שהתפשטתי לגמרי אני לובש חלוק כדי שאוכל להגיד קריאת שמע על המיטה.אחרי זה,פושט את החלוק ונכנס תחת השמיכה ומתחיל לדבר איתו.אומר לו שאני רוצה לנשק אותו.פעם הייתי נותן לו כמה סתירות,היה מזדקף והייתי מדי פעם,אם הזקיפה הייתה מתמשכת הייתי מצליח לנשק אותו.אבל עכשיו ,שהפנמתי שהוא באמת חפץ של קדושה(האמת שזה הרבה יותר...)אני אומר לו דברי פיוס בצרפתית:comme tu es beau,comme tu es grand,comme tu es fort

לא מזמן,ראיתי באתר של עיניני בריאות:9 סיבות לישון בעירום,ביניהן שזה ממריץ המטבוליזם,עוזר לגוף להפיק יותר חום,משפר זרימת הדם...וגם חיי זוגיות...גם בהלכה זה מוזכר:מי שרוצה לישון בכסותו צריך לבקש רשות מאישתו.

אני בינתיים בלי בת זוג ובכל זאות רציתי לנסות...ובאמת גיליתי דברים עצומים,כן...אולי זה אני ככה,אבל...

בהתחלה,זה היה קשה כי על כל תנועה נכנס אוויר קר ואתה מרגיש..עד שאתה לומד להתכרבל כמו שצריך...ופה התחלתי לגלות...דפקא בגלל שאני לבד ואין לי את הגוף שלה להתחמם(מקווה שבעז"ה' אמצא בקרוב,בעדיפות משהיא מ"הכלוב")התחלתי לחבק את עצמי,תוך כדי שהמצעים הקרים נוגעים בכל מני מקומות של גופי הערום,התקפלתי תחת השמיכות,בירכי בין זרועותי(זה לא היה מהלילה הראשון אלא אחרי כמה לילות)ו...נשקתי את בירכי,זרועותי נשיקות עדינות,כל מקום שהפה והשפתיים מגיעות...התחלתי להרגיש את הגוף שלי כמישהוא או כמישהיא

אחר כך נזכרתי בשיעור בבית הכנסת,פרשת לך לך שהרב הסביר שעד אברהם אבינו ,עבודת האל היתה התנדבותית,מי שרצה היה מקריב קורבן,מן החי,מן הצומח...אבל עם אברהם מתחיל ציווי(היו כבר ציווים:פרו ורבו,לא לאכל מפרי עץ הדעת,לך לך...)החל על חפץ,על אבר שלו!לחתוך את העורלה ולגלות את הכתר,לעשות ממנו חפץ של קדושה,שאפשר להישבע עליו...כשאברהם משביע אליעזר עבדו,אומר לו :שים ידך תחת ירכי,אין עדיין חפץ של קדושה אחר...

ואז,התחלתי לדבר אליו,לאבר שלי,כנציג של כל הגוף...מילים של אהבה,של ידידות...נזכרתי שרבי נחמן ממליץ ומחדש שלדבר עם השם כמו עם חבר קרוב הוא עבודת השם מעולה...ואז הבנתי שלא רק עם השם טוב לדבר אלא גם עם הגוף,דרך הנציג שלו וקראתי לו :ח פ צ י ב ו (כרמז על "חפציבה")

אבל צריך לזכור שאסור לברך או לדבר עם השם כשערומים,ולא מספיק שמיכה,כי אסור שהלב יראה את הערוה.אם אתה רוצה לדבר עם השם,תוריד את השמיכה עד המותניים,שהיא תכסה רק מלמטה,שהלב לא יראה (וגם כיפה אם אפשר)

אבל בשביל לדבר עם חפציבו,אתה יכול להיות כולו ערום תחת השמיכה,וזה נורא כייף!

עבר זמן...עוד ז' בחשון...כתבתי על זה כבר:le jour ou la pluie viendra...מכל החלומות...נשאר לי...למצאו נכדה שובבה,אוהבת להיענש...כי אני כבר סבא חביב..אבל קפדן,אוהב ללמד(פילוסופיה,יהדות,קבלה...),לתת מסימות קשות לנכדות...

ידוע שבזמן ברכת כוהנים,אפשר לבקש משאלות לב...אני מבקש,כשהכוהנים אומרים:"...וישם לך שלום",שליטה גמורה על המיעוטים!כי"שלום" בעברית הוא שליטה על האויב שהפסיד...המשך יבוא,אני צריך להתכונן לתפילה...

ידוע שצבעי הקשת הופיעו לראשונה אחרי המבול,...וגם ההתר לאכול בשר...מה הקשר?

ב"חזון הצמחנות העולמית" הרב קוק מסביר שהחכמה הייתה צריכה לעבור מהמדבר לחי,לצומח...האנושות מלמדת החיות לדבר,וזה היה אפשרי בגלל הצמחונות(המורה לא אוכל התלמיד:נקודה מאוד חשובה בפדגוגיה!)קצת כמו ב"אבאתר",שהשימוש בבעלי חיים בא במקום הטכנולוגיה...בעלי חיים עבדים לאנושות:השור חורש לבד,...החמור...ועוד ...דלגנו על השלב הזה ולמה?

במאמץ הפדגוגי לדיבור,התחילו המורים להשתמש ברגש מיני(יותר נכון:בין מיני) לשדל את התלמידים,כך בייתו חיות לבהמות...ואם כבר 

גם זכר עם זכר...כי עוד לא היתה שבירת האור..."ואד יעלה מן הארץ"לא היה מים באוויר:"כי לא המטיר ה> אלוקים על הארץ"...

היתה סכנה של טשטוש,לחד גוניות,לגולמיות,לחוסר צורה,למגמא...

ואז בא המבול למחוק את הנסיון הכושל והעקר(סוף הטשטוש:זכר בזכר)של הפדגוגיה בין מנית...

והמים נכנסו לאוויר,שברו קרני האור במתיחת הקשת...והנה צבעים,כל אחד שונה מחברו ובכל זאות...אור

ואז בא ההתר לאכול בשר,כדי להרחיק התלמידים מהמורים(מורה האוכל תלמיד לא כל כך משכנע)...להרחיק את החד גוניות...

מעניין שאלו המתפארים,המתגאים מצבעי הקשת מרגישים את  "המשהוא" ...

רק עבר פורים וכבר פסח בדלת...

ממה יצאנו...עבודה קשה ...בחומר ובלבנים...המקובלים אומרים שזה בא לתקן בנית מגדל בבל...גזרת השלכת הבנים הילודים ליאור כנגד השחתת הזרע שהביא המבול,שהיא כמו המשך של הזמן שאדם הראשון נפרד מחוה אחרי רצח הבל...והיה בלי אישה ומטיפות הזרע שיצאו ממנו באותה תקופה נולדו רוחות ועוד ...ועוד...אומנם טיפות האלו היו מאד קדושות אבל היו בשבי אצל ...עד כדי כך שעלה במחשבה למחות אדם הראשון(כלל נשמות ...אתם נקראים אדם,רק אתם...)רק רע כל היום:השחתת זרע על הארץ או במקום שאינו יכול לצמוח...על זה בא גלות מצריים לכפר...

מה זה שייך לנו ,אנשי הכלוב  (רציתי להגיד:או הארון אבל זה לא שייך)...התורה לא אוסרת שום דרך בחיבור בין איש לאישה אלא שהאיש צריך לשמור מספיק כוח כדי לגמור במקום הנכון...כך הם גיבורי כוח האמיתיים...