אני יודע שדיונים שלי מקומם אולי באתר דתי אבל שם בטוח שלא יבינו אותי,אז אני מנסה את מזלי כאן...
אחד הפרויקטים שלי היה להפיץ בצורה מכובדת את ה"כומז",התכשיט התנכי שמקומו בפות(פה תחתון של האישה)אבל זה רק חלק של כל העינין...
הרבה מצפים לבואו של המשיח אבל שוכחים שמשיח זה מלך ואין מלך בלי עבדים,שר הוא עבד המלך...אין מלכות אמיתית בלי עבדות...
אחת הסיבות לעשות מלחמה(שזה תפקיד של המלך)היא לתפוס עבדים...תגידו עכשיו לא צריך עבדים ,יש מכונות..זה בדיוק מה שעושה המלחמות המודרניות לכל כך קטלניות כי כבר לא צריך עבדים אפשר להרוג את כולם!...איך אומרת אסתר:"כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד ואילו לעבדים ולשפחות החרשתי כי אין הצר שוה בנזק המלך"...זאת אומרת מוטב עבדות ממוות!
צריך מלחמות(הלכות מלכים ומלחמותיהם)אבל מוגבלות כד' לתת פורקן ליצר האבירות...כל הפרימיטיביות הזאת היא בעצם מבורכת(ראה גם יחס אב ובת בפוסטים הקודמים)היא מתירה ומגבילה...מי שראה "אבתר" בהסתכלות גם סוציולוגית יב'ן מה אני רוצה להגיד...
וכל זה,ה"כומז" התכשיט הפרימיטיבי הזה,שעכשיו נחשב לסוטה,בא לסמל,לתת כיוון,כריכוז רעיונות...