אדום

הסקרנות הרגה את החתול, אבל אותך היא רק תשחית, כי את לא חתול. את כלבה.
כן...אמרתי. אתה לא מפחיד אותי, הנשמה שלי הושחתה כבר, עכשיו אני רק מיישרת קו...את זה לא אמרתי, לא בקול רם בכל אופן, אז יצא שעוד עמד לו באוויר ה"כן...................."
כן מה? הוא שאל וסטר לי
כן...אדוני....
לא טוב. האדוני שלך לא משכנע. זה אדוני שנותנים לשוטר שעומד לרשום לך דו"ח לא לאדון שעומד להצליף בך.
סליחה
סליחה מה???? הוא צרח עליי וסטר לי שוב, פעמיים.
סליחה אדוני....
לא טוב. חמודה, זה לא משכנע, את חייבת להשתדל יותר...
אני אשתדל אדוני אמרתי
רדי על שש
ירדתי
הוא הביא את השוט והתחיל להצליף
זה כאב, אבל זה רק כאב פיזי...
הצלפה, אנחה, הצלפה, אנחה, הצלפה, שקט ואחת חזקה יותר, קריעת שבר נפלטה ממני
את זוכרת שיש לך מילת בטחון...רוצה להשתמש בה?
לא. אמרתי. למה אמרתי לא...מאותה סיבה שבהתחלה אמרתי כן. לא אכפת לי מהכאב הפיזי, אני מתריסה מול יסורי הגוף, אי אפשר לשבור לב שהתרסק לרסיסים.
"את שפחה בעייתית, את לא כנועה את מתריסה, זה לא במה שאת אומרת או במה שאת עושה זה במבט הוא לא מושפל"
"סליחה אדוני, אני אשתדל אני מבטיחה"
"אני לא יודע...אולי פשוט אין לך את זה, את לא כמו כולן, שפחות רגילות רוצות שהאדון שלהם יאהב אותן, את מבקשת רק כאב"
"סלי........"
"ששש.......אל תעני לי כלבה" אמר וסטר לי שוב, הוא משך אותי בשיער מהרצפה וקירב אותי אליו קרוב, את היד השניה הוא מיקם על צווארי ולחץ..."את רוצה שאני אתעלל בך כלבה?"
"כן אדוני"
"את רוצה שאני אצליף בך, ארק עליך, שאשתין לך בפה, שאזיין לך את החור של התחת?"
"כן אדוני"
"אם כך שפחתי, יש רק דרך אחת שאוכל להתעלל בך באמת" אמר והרפה מצווארי ומשיערי באחת
"לא תקבלי ממני דבר מלבד אהבה"