האדון הצעיר

יומולדת לחברה של חבר, כולנו אצלו כבר ב11:00, שותים מתפרקים.
הרכב כמעט מלא, כמעט 20 אנשים, אני לא זוכר את הפעם האחרונה שכל החברה יצאנו ככה.
כוס ועוד כוס ועוד כוס, ואני באתי עם 2 "ידידות", תפסנו שלושתנו ספה, כל אחת מצד אחד ואני באמצע מחוייך, כרגיל.
פעם ראשונה שאני משלב בין החיים שלי בעולם ה BDSM לעולם ה"אמיתי". תמיד היה דיסטנס רציני בין שתיהם, אפילו חברי הקרובים לא ידעו שאני עמוק בפנים, למרות שתמיד ידעו שאני זה אני, תמיד מוביל, תמיד בראש ושאני מחליט זה סופי.
11:30, אחרי 4 כוסות של וודקה רדבול ו3 שוטים של דאבל אספרסו, וה"ידידות" שקטות, לפני כל משקה מסתכלות לכיווני ומחכות לקריצה מאשרת. אני די בטוח שכמה אנשים שמו לב.
12:00, כבר מתחילים לפרק לו את הדירה - הפקודה מתקבלת, תעופו מהבית שלי יוצאים לדרך!!! כולם במוניות כי כבר הבנו בדרך הקשה מה קורה ששותים ונוהגים.
12:30 - כבר בפנים, מזל שאני גר כל כך קרוב לת"א.. מסתובב לי ליד הבר עם 2 ה"ידידות" מאחורי, צעד מאחורי... לא יותר, לא פחות.
אז ראיתי אותה בצד השני של הבר - האקסית. היחידה שאי פעם הצליחה לפרוץ את החומה, לטפס על המגדל ולהוריד את השומר, ובשביל מה? בשביל להטמין שם פצצה? בת זונה... כמה שהיא יפה. מכירים את הנשים הללו? שחיוך אחד שלהן יכול להמיס קרחון? לגרום לחדר להיות מואר? לגרום לסכין להינעץ ישר לתוך הלב? אז היא כזאת...
קלטה אותי, חייכה... בת זונה... אני מחייך בחזרה. מתיישב על הבר. החברים כבר שפוכים, החברה של החבר בכלל, היא כבר רוקדת על השולחנות, מסכן, הוא ביישן שקט לא יודע איך לאכול את זה.
1:00 - הספקתי לשתות עוד בירה, אפילו נתתי ל"ידידות" שלי לשתות כמה צ'אסרים. קם לרקוד, איתן, שלושתנו. מרים מבט, הן יפות, באמת שהן יפות, כוסיות, החברים שלי אפילו התחילו להזיל ריר. אבל בשבילי הן סתם כלבות... אני לא רואה את היופי שלהן, רק את המבט בפנים שלהן, זה הדבר היחיד שמעניין אותי.
1:30 - נאמסתם עלי, החברים, החברה של החבר, הבת זונה שחייכה, הכלבות, רוצה רק לישון. שבוע ארוך מתחיל מחר וגם אמרתי שאני אתחיל לרשום בבלוג, צריך זמן בשביל כל החרא הזה.
מסתכל על הכלבות, מצביע על 2 חברים, הן כבר יודעות מה הן צריכות לעשות.
לילה טוב, סלמט, עפתי.