לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

מפגש מרגש(באפלה)

אני חוזרת הבית עצובה, נכנסת למיטה .
נכנסת לשינה עמוקה ,נרדמת…
מוצאת עצמי באיזה מסדרון ארוך וחשוך

פתאום מישהו נוגע לי קלות בכתף.
אני פוקחת את עיני,רואה דמות גברית,אבל ילד.
ילד לבוש במדים בלויים ויחף.
אני לא מצליחה לזהות!
מנסה לגעת בו,מנסה לדבר..ופתאום הוא צועק זה אני !
זה אני גלעד.
אני עומדת המומה ולא מבינה,רועדת מבוהלת .
מנסה שוב ושוב לדבר,אך שום קול לא יוצא לי.....
ואז גלעד מתרחק ממני ,וצועק לי שוב :"זה אני גלעד שליט"....
לפני 17 שנים. יום שני, 13 באפריל 2009 בשעה 20:26

הוא לא תמיד מצליח להבין אותי, אני חושבת. ... איך הוא מצליח להיות כל כך נורמאלי למרות שהוא לא. זה הורג אותי. אני פשוט כל כך אבודה

ואני רואה שהוא מנסה למשוך אותי עליו בכוח ואז אני עוצרת את עצמי.
...
אני טורפת את החיים, וטורפת את האנשים שלידי. גם טורפת וגם מטריפה.

ורק הוא יכול לדחוק אותי לפינה.

בחרתי להתמודד,לא לוותר.
החלטתי שאני הולכת על זה ועד הסוף,לא משנה כמה שזה קשה לי.

הרבה אומץ ויש לי .

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י