סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מפגש מרגש(באפלה)

אני חוזרת הבית עצובה, נכנסת למיטה .
נכנסת לשינה עמוקה ,נרדמת…
מוצאת עצמי באיזה מסדרון ארוך וחשוך

פתאום מישהו נוגע לי קלות בכתף.
אני פוקחת את עיני,רואה דמות גברית,אבל ילד.
ילד לבוש במדים בלויים ויחף.
אני לא מצליחה לזהות!
מנסה לגעת בו,מנסה לדבר..ופתאום הוא צועק זה אני !
זה אני גלעד.
אני עומדת המומה ולא מבינה,רועדת מבוהלת .
מנסה שוב ושוב לדבר,אך שום קול לא יוצא לי.....
ואז גלעד מתרחק ממני ,וצועק לי שוב :"זה אני גלעד שליט"....
לפני 15 שנים. 17 בנובמבר 2009 בשעה 10:45

אני, כמו גלגל ענק... מעלה , מטה,
ותחושה של מחנק.
והינה אתה חוזר וסובב אותי לאחור
והרגשות מבולבלים,בי מתעתעים.

עומדת חסרת אונים מול השד המתעתע..
מסוחררת עד אובדן חושים.

מבט שלך חודר אל תוך מעמקי גופי,מרגישה אותך משוטט בתוכי.
מרגישה את נשימתך על ערפי..אתה מסתובב לך חופשי,מלפני מצדדי מעלי ומתחתי.

אני מתענגת, מתנחמת, רוצה לגעת ...ולא נוגעת.
נראה כל כך קרוב, אבל היית רחוק.

כחול הזקן​(שולט){ים של אהבה} - שוב פעם ברח לך ?
מה יהיה??????????????????????
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י