שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מפגש מרגש(באפלה)

אני חוזרת הבית עצובה, נכנסת למיטה .
נכנסת לשינה עמוקה ,נרדמת…
מוצאת עצמי באיזה מסדרון ארוך וחשוך

פתאום מישהו נוגע לי קלות בכתף.
אני פוקחת את עיני,רואה דמות גברית,אבל ילד.
ילד לבוש במדים בלויים ויחף.
אני לא מצליחה לזהות!
מנסה לגעת בו,מנסה לדבר..ופתאום הוא צועק זה אני !
זה אני גלעד.
אני עומדת המומה ולא מבינה,רועדת מבוהלת .
מנסה שוב ושוב לדבר,אך שום קול לא יוצא לי.....
ואז גלעד מתרחק ממני ,וצועק לי שוב :"זה אני גלעד שליט"....
לפני 14 שנים. 3 בדצמבר 2009 בשעה 15:20

לא מוכנה להסתפק בזה. רוצה עוד קצת.
הרי לא ביקשתי חתונה או קשר מחייב,נכון?

פשוט זקוקה לתשומת לב. לא יודעת למה פשוט ככה זה מרגיש לי.
(כי לדעתי בדבריך לא פירשת אותי נכון)

משהו נעצר. חשק מוחלט אוחז בי. .... מרגישה די מבולבלת, ללא מילים. ובכל זאת, עדיין חושקת. -עדיין ראויה למבט.

מה שאנחנו מרגישים- זו האמת ולכן היא צריכה להיאמר.

השחצנות והגאווה לא תיקח אותך לשום מקום.

מקווה שהפעם תשכיל.

4X4​(אחר) - בהמשך לשיחתנו,
אנא פני אליי, דרך הפרופיל...
ויהיה בסדר..
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י