לשד החיים

איך אהבתי אותו
את המתוק ההוא שלי
שהיה יושב על הספה ובוהה בי שעות בהערצה ואומר לי כמה אני יפה
וגם הוא היה יפה
קטן יפה כול כך
יושב שם שעות ומעסה לי את כפות הרגלים בזמן שאני קוראת ספר או רואה טלויזיה
אני אוהבת את זה
נהנית מזה כול כך שלפעמים כבר לא היה לו כוח למרות שאהב את זה כול כך
מידיי פעם מרים את העיניים ובמבט מבוייש מבקש לנשק אותן
ללקק אותן
לתת להם אהבה
ביום אחד שהיה ממש מושלם קיבל פינוק
"עשיתי לו ביד" עם כפות הרגליים עד שגמר
היה שווה את זה לראות את הפנים הנדהמות שלו, מכירות התודה.
מידיי פעם בכלל היה פינוק מיוחד
הוא מאוד אהב להרים אותי בידיים
אבל יותר מזה היה נפעם אם אני הייתי מסכימה ומרימה אותו
מסובבת אותו באוויר כמו ילד קטן
יש יתרונות לחברה שאינה "דקיקה כוסית" אני משערת 😄
זה היה עושה אותו הכי מאושר בעולם
אולי כמעט כמו כשהיה מצליח להפתיע אותי
לעשות בשבילי משהו ממש מיוחד
אני לא חושבת שהיה יום שהוא לא ניסה לתת לי משהו
לרצות אותי
לראות מהעיניים שלי הערכה
ונתתי
כשמגיע מגיע
ולו הגיע רוב הזמן
וכשלא והייתי כועסת כול הגוף שלו כאב
כשהיינו רבים רעד
ושחליתי הכין לי מרק
כול גחמה היה דואג לספק לי, כנוע, נלהב לרצות, מאוהב
כשאבא שלי נפטר ישב ליידי יום יום וכול דקה
אהבתי את הקטן החמוד שלי
חבל שנגמר

אני מתגעגעת לאנגליה
ליתר דיוק לאזור הסוהו
היו שם כמה מועדונים טובים
אבל היה אחד חביב עלי
מועדון קטן שהרסו לא מזמן
זה היה המקום הקבוע שלי.

בלונדון גם יש סצנה
לא כמו בארץ
משהו מטורף
בכול יום שלישי הייתה שם מסיבה מטורפת
אנשים יפים
חזקים
מעוטרים בכול טוב.

הייתי מגיעה ב 21:00
2 הכלבים שלי היו מחכים לי בחוץ
הם ידעו שהם צריכים להיות שם 15 דקות לפני למקרה שאני אקדים
הם תמיד היו בזמן
לא בגלל שאני עשויה להעניש אותם
כלב מאחר לא ראוי לעונש
הוא פשוט מוחלף.

מימין לכניסה בישיבת 4 צמוד לקיר
מכנסי עור צמודים
גופיה צמודה שחורה
ורצועה שהחזיקו בפה בהמתנה.

הייתי באה בשמלה השחורה שלי עם תיק ההפתעות הגדול
ושוט "גמלים" קלוע מעור שחור בתור חגורה
לא מהסוג שקונים בחנויות משחקים אלא הארוכים סגנון זינה שהכין עבורי עבד מוכשר במיוחד
הוא קיבל בתמורה לכישרונו את הכבוד של הקזת דם ראשונה עליו.

הם היו מגישים לי את הרצועה בפיהם ואם הייתי במצב רוח טוב הייתי נותנת להם ללקק לי את הנעל
הם היו הולכים לפני, נובחים ומודיעים את בואי
ומתיישבים לרגלי ליד המקום הקבוע שלי על הבר
הכנתי להם צלוחיות מיוחדות לשתיה
כול פעם הייתי מפתיעה ותם במשקה אחר
נקי כמובן.

אני אוהבת להסתכל
פשוט לשבת ולהסתכל מה קורה בחדר
באינטראקציות
במלכות ומלכים
עבדים ושפחות נלהבים לרצות
סשן מזדמן שהוצג בתחפושות מדהימות ורהבתנות על הבמה.

אסור להתקרב אלי
המעטים שניסו חוו את שיניי הכלבלבים המאולפים שלי עוד לפני המילה הראשונה
אחד התנפל על הברך ואחד על הבייצים בעוד שהשוט שלי טעם את פרצופו בשריטה ארוכה.
בשביל ההגינות הם היו נותנים נהימת הזהרה
מעטים הם אלו שהיו טפשים מספיק לנסות
אלו שניסו.. ובכן.. שאר הלילה שלהם לרוב לא היה ברמת הכאב אליה היו מורגלים.

מידיי פעם הייתי נותנת לאנשים לדבר איתי
אחרי תקופה הם למדו
בין אם אתה עבד או מלך או מלכה אחרת
אלי ניגשים רק בבקשה
על ארבע
לא מעל הכלבים שלי
עם עיניים ברצפה
אם היו אומרים לי משהו שעניין אותי להמשיך שיחה היו מוזמנים לקום ולשבת ליידי
אם לא, מגורשים בנהימות.
הכלבים החמודים שלי 😄
כל כך אהבתי לראות את העיניים שלהם נדלקות בקנאה כשאישרתי למישהו לשבת ליידי
הם ידעו שמתי שהוא במהלך הערב מישהו יזכה בכבוד של לפנק אותי
לפעמים זה היה הם כשאף אחד לא עניין אותי במיוחד.

הייתה לנו שיטה
כול יד סימנה אחד מהם
הקשת אצבעות אחת סימנה לאותו כלב שמותר לו לגעת לי בכפות הרגלים
לעסות אותם
ולפעמים אפילו ללקק מעט
אבל הם חיכו ל2 הקשות
הסימן שאומר שמותר להם לדחוף את הראש לתוך השמלה הארוכה שלי
ולענג אותי
היו עוד כמה סימנים
לא ניכנס לזה כאן ועכשיו.

אוי כמה שאני מתגעגעת לכלבים שלי
ולמועדון הקטן באנגליה הרחוקה.

כיצד זה שאנחנו עדיין מאמינים באהבה
את האלוהים שלנו הרגנו פילוסוף אמר
לא בשלום ולא בתקווה
לא תמיד במשפחה וחברים
לא שיהיה טוב יום אחד
אבל כן באהבה
הלא מוחשית
שאינה מבטיחה דבר
שהכאיבה לנו בלילה וביום
לה נקדיש את חיינו
את שאיפותנו
מחשבותינו השמחות
חלומות ילדות ומעשים בבגרות
נצבור בשבילה
נעבוד
נלך למעצבי נפש שונים
נישואין כמימוש עצמי
נתינה בלתי תלויה לחברים או משפחה
הכול כבר נעשה בשם האהבה
שירים, ומוות, אוכל וחגים
בזאת שאנו יודעים שמתישהוא בטוח תפגע בנו
דווקא אותה אנו רוצים.