לפני 14 שנים. 9 באוקטובר 2010 בשעה 15:11
כיצד זה שאנחנו עדיין מאמינים באהבה
את האלוהים שלנו הרגנו פילוסוף אמר
לא בשלום ולא בתקווה
לא תמיד במשפחה וחברים
לא שיהיה טוב יום אחד
אבל כן באהבה
הלא מוחשית
שאינה מבטיחה דבר
שהכאיבה לנו בלילה וביום
לה נקדיש את חיינו
את שאיפותנו
מחשבותינו השמחות
חלומות ילדות ומעשים בבגרות
נצבור בשבילה
נעבוד
נלך למעצבי נפש שונים
נישואין כמימוש עצמי
נתינה בלתי תלויה לחברים או משפחה
הכול כבר נעשה בשם האהבה
שירים, ומוות, אוכל וחגים
בזאת שאנו יודעים שמתישהוא בטוח תפגע בנו
דווקא אותה אנו רוצים.