סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לשד החיים

ממחשבותי על מהות החיים
לפני 14 שנים. 17 באוקטובר 2010 בשעה 20:04

אני מתגעגעת לאנגליה
ליתר דיוק לאזור הסוהו
היו שם כמה מועדונים טובים
אבל היה אחד חביב עלי
מועדון קטן שהרסו לא מזמן
זה היה המקום הקבוע שלי.

בלונדון גם יש סצנה
לא כמו בארץ
משהו מטורף
בכול יום שלישי הייתה שם מסיבה מטורפת
אנשים יפים
חזקים
מעוטרים בכול טוב.

הייתי מגיעה ב 21:00
2 הכלבים שלי היו מחכים לי בחוץ
הם ידעו שהם צריכים להיות שם 15 דקות לפני למקרה שאני אקדים
הם תמיד היו בזמן
לא בגלל שאני עשויה להעניש אותם
כלב מאחר לא ראוי לעונש
הוא פשוט מוחלף.

מימין לכניסה בישיבת 4 צמוד לקיר
מכנסי עור צמודים
גופיה צמודה שחורה
ורצועה שהחזיקו בפה בהמתנה.

הייתי באה בשמלה השחורה שלי עם תיק ההפתעות הגדול
ושוט "גמלים" קלוע מעור שחור בתור חגורה
לא מהסוג שקונים בחנויות משחקים אלא הארוכים סגנון זינה שהכין עבורי עבד מוכשר במיוחד
הוא קיבל בתמורה לכישרונו את הכבוד של הקזת דם ראשונה עליו.

הם היו מגישים לי את הרצועה בפיהם ואם הייתי במצב רוח טוב הייתי נותנת להם ללקק לי את הנעל
הם היו הולכים לפני, נובחים ומודיעים את בואי
ומתיישבים לרגלי ליד המקום הקבוע שלי על הבר
הכנתי להם צלוחיות מיוחדות לשתיה
כול פעם הייתי מפתיעה ותם במשקה אחר
נקי כמובן.

אני אוהבת להסתכל
פשוט לשבת ולהסתכל מה קורה בחדר
באינטראקציות
במלכות ומלכים
עבדים ושפחות נלהבים לרצות
סשן מזדמן שהוצג בתחפושות מדהימות ורהבתנות על הבמה.

אסור להתקרב אלי
המעטים שניסו חוו את שיניי הכלבלבים המאולפים שלי עוד לפני המילה הראשונה
אחד התנפל על הברך ואחד על הבייצים בעוד שהשוט שלי טעם את פרצופו בשריטה ארוכה.
בשביל ההגינות הם היו נותנים נהימת הזהרה
מעטים הם אלו שהיו טפשים מספיק לנסות
אלו שניסו.. ובכן.. שאר הלילה שלהם לרוב לא היה ברמת הכאב אליה היו מורגלים.

מידיי פעם הייתי נותנת לאנשים לדבר איתי
אחרי תקופה הם למדו
בין אם אתה עבד או מלך או מלכה אחרת
אלי ניגשים רק בבקשה
על ארבע
לא מעל הכלבים שלי
עם עיניים ברצפה
אם היו אומרים לי משהו שעניין אותי להמשיך שיחה היו מוזמנים לקום ולשבת ליידי
אם לא, מגורשים בנהימות.
הכלבים החמודים שלי 😄
כל כך אהבתי לראות את העיניים שלהם נדלקות בקנאה כשאישרתי למישהו לשבת ליידי
הם ידעו שמתי שהוא במהלך הערב מישהו יזכה בכבוד של לפנק אותי
לפעמים זה היה הם כשאף אחד לא עניין אותי במיוחד.

הייתה לנו שיטה
כול יד סימנה אחד מהם
הקשת אצבעות אחת סימנה לאותו כלב שמותר לו לגעת לי בכפות הרגלים
לעסות אותם
ולפעמים אפילו ללקק מעט
אבל הם חיכו ל2 הקשות
הסימן שאומר שמותר להם לדחוף את הראש לתוך השמלה הארוכה שלי
ולענג אותי
היו עוד כמה סימנים
לא ניכנס לזה כאן ועכשיו.

אוי כמה שאני מתגעגעת לכלבים שלי
ולמועדון הקטן באנגליה הרחוקה.




Bloody - אבל לונדון לא מחכה לי.
לפני 14 שנים
joebirk10 - לונדון לונדון....איזה ארגון של סצנה - אני זוכר מועדונים שהיה צריך להיות להירשם כחבר מועדון רק אחרי שהוכחת שאתה לא ונילי סקרן כמו במסיבות כאן, שהיו סוגרים את הדלתות ב-12 בלילה כך שתהיה אוירה ולא תהיה תחנת רכבת של נכנסים ויוצאים....פלפונים ומצלמות חייבים לסגור בלוקרים ... וכשיש ארגון ואוירה כזו אתם יכולים לתאר מה הלך בפנים....


אולי נפגשנו שם?
כתבתי לך גם בפרטי....
לפני 14 שנים
Aציבעוני​(אחר) - תודה על השיתוף
לפני 14 שנים
כנוע ומסור​(נשלט) - פנטזיה נחמדה...
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י