ראיתי הערב את התוכנית
והיה איזה קטע שאביב גפן יושב עם איזו נערה דתיה שבנבחרת שלו.
הוא דן איתה האם מי ומה שהיא זה מספיק, אמר שאולי היא לא החבילה השלמה כי היא לעולם לא תדע מה זה לילה פרוע בניו יורק.
הסיבה שלו הייתה שאנשים מחפשים בזמרים גיבורים, אנשים שיובילו אותםויתנו להם אומץ ושהחוסר ידע הזה עשוי למנוע ממנה להוביל אותם.
זה מפתיע אותי איפהשהוא
כי בתור מישהו שהיה שם, הוא אמור לדעת, לא צריך גיבור ובטח שלא איזה אומץ מיוחד כדי להיות ב"סקס, סמים ורוקנרול",
אם כבר, מה שאני רואה שקשה היום לאנשים זה למצוא את הדרך לשקט, לאמונה.
כשאני אומרת אמונה זה לא חייב להיות באל, זה יכול להיות באדם אחר, באהבה, במשפחתיות, בטוהר
כול הדברים שדווקא לנערה ההיא באים הכי טבעי בעולם.
ואולי למרות שהוא כבר כביכול כבר שם, הוא עדיין לא מצא את האמונה שלו ומשהו בה ובשקט החזק שלה מפחיד אותו.
לילה טוב.
