לפני 9 שנים. 17 ביוני 2015 בשעה 18:01
אני פוסעת לי,
בשבילים חדשים.
שבילים בריאים יותר.
שמחים יותר.
כאלו, המחזקים אותי.
אני נראית אחרת.
מתלבשת אחרת.
נשית יותר.
רכה יותר.
שיערי ארוך,
כפי שלא היה מעולם.
אני הולכת, ומנפנפת את התלתלים
ימינה ושמאלה.
מחוייכת.
אני אוהבת את האישה שבי.
מחייכת אל העולם, והוא
לגמרי מחייך אלי בחזרה.
שינוי ההרגלים, מסתבר
לא כל כך קשה לי, כפי שחשבתי שיהיה.
הפחד, הרבה יותר מפחיד
מהמציאות עצמה.
"את אישה חזקה!" הוא אומר.
ואני, אני מסכימה איתו לגמרי.
