לילימיי

את החום של יולי,

היא מניעה בחושניות,

קדימה ואחורה, בתנועות קצובות.

את כל מה שנוטף ממנה,

ממנה החוצה והיישר אל תוכו,

את כל החום של יולי,

הוא סופג, לתוך גרונו.

גרון ניחר, גרון יבש.

כגרון של הלך במדבר...

והיא, אואזיס.

את כל החום הזה, הכבד

של יולי...

היא רוצה לפרוק.

ממנה והחוצה.

בצורות שונות של נוזלים.

נוזלים שונים, של הגוף.

ניגרים, נקווים

כה מקווים...

בחום הגדול,

של יולי הגדולה.