לילימיי

מכירים את זה,

שבאיזור עירוני לגמרי,

יש בתים פרטיים, ישנים מאוד.

בחצרותיהם, תמיד יש עצי פרי.

בוגרים, בשלים, מזמינים.

כשאני הולכת ברחובות הללו,

אני תמיד מביטה מעלה.

מחפשת את אותו ענף פוחז,

היוצא מגידרו, מלא בפרי

עבורי.

עוברת אורח.

אני שולחת יד, וקוטפת.

מסתבר שהפרי הוא, פומלית אדומה.

עכשיו, היא מקשטת

נתחי סלמון בתנור.

* שיהיה סוף שבוע, נ ה ד ר *