לילימיי

אנו הולכים בשבילי החיים.

לעיתים, הבחירה בידינו

באיזה שביל לפנות.

לעיתים, היקום מחליט עבורינו

ואז, במקרים מסויימים

מתחילים לספור לאחור.

המקרים הטרגיים שלנו.

אין אדם חסין,

ואין אדם שלא נקרע לו הלב,

פיסה שלמה נקרעת,

עם כל אדם אהוב וקרוב,

שלא יחזור עוד.

שבע השנים,

מאז החלה הספירה אצלי,

עומדות להסתיים.

ואני, מאמינה גדולה בסימנים

מחייכת עכשיו.

והיא, מביטה בי מלמעלה

ומחייכת גם.

שיחרור.

הרבה דברים, שיחררתי השנה.

צעדים קטנים לקראת תחילת,

שבע השנים הטובות, שבדרך.

ואת השביל הזה,

אני בוחרת.