לילימיי

אם הייתי רואה, בעיניי

את החץ הזה...

הייתי הולכת מייד,

בכיוון אליו הוא מוביל.

בינתיים, אני הולכת

בדרכי שלי.

והיא מובילה, אל אותו המקום.

רק שאצלי, אין חץ המורה את הדרך

ואין סימני גיר, על מדרכה.

הדרך אל האושר,

רצופה, לא פעם

בדרכים עקלקלות.

כןן, עליות ומורדות

פיתולים של גוף ונפש...

ובסופם,

רגיעה.