לילימיי

כשורוניקה בוערת,

היא דורשת להרגיש את לשונך,

עוטפת את כל הווייתה.

כל לק, כל ליקוק

רצוי שיהיה מלטף,

את כל כולה.

חסר לך, אם לא.

הוו, ורוניקה

עולה בלהבות של אש...

חשה את החשק,

מאכל, מאתחל אותה

מחדש.

כןן, כשהיא רוקדת

על פרצופך הנדהם,

היא רוצה למחוץ אותך,

בין הירכיים שלה.

בין רגליה,

הסוגרות, מוחצות

את נשימתך.

ורוניקה אוהבת,

כשאתה חסר נשימה,

איתה.