לפני 7 שנים. 15 באוקטובר 2016 בשעה 5:27
ככל שעוברות השנים,
אני יותר ממבינה,
שהכל קשור לילדות.
ילדותי, ילדותם.
חוויית הילדות, של כולנו.
אני מבינה יותר, את הוריי.
אני נמצאת שם יותר, כאמא, לילדיי.
ככל שעוברות השנים,
אני אמיצה יותר, למען עצמי.
המקום שלי, במארג הנהדר
של משפחה וחברים,
הוא איתן.
יש לי את המקום שלי.
ככל שעוברות השנים,
אני יודעת מניסיון החיים שלי,
שכל דבר יבוא, בזמן המתאים לו.
רק כשבאמת אהיה מוכנה.
ואני מוכנה, עכשיו, יותר מתמיד
לפרוץ קדימה.
למחוק את המשפט הזה,
(שאגב, מלווה אותי מהילדות),
"פוטנציאל לא ממומש", מהרזומה שלי.
ואני אומרת...
"קדימה לילי, BE BRAVE ".
