לפני 7 שנים. 5 בדצמבר 2016 בשעה 22:04
בין מים לשמיים,
קו דק, נושק.
בין הורים מזדקנים,
לילדים מתבגרים...
אני מוצאת את עצמי,
מתפקדת כמבוגר האחראי,
בכל המישורים.
האמת היא,
שאין לי בעיה עם זה.
מאז ומתמיד הייתי בוגרת לגילי,
ועכשיו, זאת מן תקופה בחיים
בה, הזמנים מתאזנים.
בין מים לשמיים,
קו דק, נושק.
שם נקי, מואר, אוורירי.
אני זקוקה לאוויר הזה.
נוגסת בו,
שואפת אותו עמוק לתוכי.
ככל שמזדמן.