סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לילימיי

עוצמה.
מהפנים אל החוץ...
ותמיד, בחזרה פנימה.

©
לפני 5 שנים. 13 במאי 2018 בשעה 22:42

 

 

הילדים שלי גדלים מהר.

הילדים של כולם גדלים מהר,

אבל, על שלי אני כותבת.

 

יש משהו מדהים, בלהכין

לילדים שלך כריך לבית הספר,

או בכלל, להאכיל אותם...

עוד לא פיצחתי את הנוסחה,

של אמא - ילדים - אוכל.

בדיוק כמו שכשאני מגיעה לאמא שלי הבייתה,

(אני תיכף בת 50, כן?)...

והיא ישר שואלת אם אני רוצה לאכול,

כך גם אני, איתם.

 

הכריך של היום:

לחם שיפון.

חביתה עם נקניק.

טחינה ירוקה שהכנתי.

נבטים ועגבניה.

מלח ופלפל.

ועוד פרוסה, שיאכלו בבית

לפני שיוצאים לדרכם.

 

אני חובבת מלוח, יותר ממתוק

ואולי, זה המזל שלי (;

קבלו מתכון: צ'יפס אצות.

דפי אצות נורי.

שמן שומשום.

מלח, צ'ילי גרוס.

מושחים את האצות בשמן.

מפזרים מלח וצ'ילי.

10 שניות בכל צד, על מחבת.

 

תענוג צרוף.

 

 

 

Aציבעוני​(אחר) - לילי אפשר גם קלמרי
או צדפות))
לפני 5 שנים
לילימיי​(שולטת) -
מממ, יאמי צועני...
הייתי שמחה לקבל כזה כריך,
לבית הספר (;
לפני 5 שנים
הקול​(שולט) - ודוקא המתכון שלך לעוגת שוקולד (מתוקה) ממשיך איתי בנאמנות ובדבקות :)

}{
לפני 5 שנים
לילימיי​(שולטת) -
אוחח, עוגה נפלאה.
אפיתי אותה בשבוע שעבר,
ביד ימין, כמובן ((;

לפני 5 שנים
Aציבעוני​(אחר) - קול הניכבד ליל ידועה במתיקותה הרבה תרתי משמע
לפני 5 שנים
לילימיי​(שולטת) -
כפרה עליך, צועניקו }{
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י