לילימיי

מחזר אחריי מישהו.

הוא מגיע כל יומיים שלושה,

אליי לעבודה.

מביט בציפורניים הארוכות, המשוחות אדום

וקצת מאבד נשימה.

זה משעשע אותי.

הוא בטח מדמיין,

את הציפורניים שלי מלטפות,

את גופו החטוב ++.

אם רק היה יודע,

מה הן באמת עושות עם גוף חטוב שכזה.

איך הן חורטות בבשר.

איך הן, לא פעם

מצלקות.

איך הן מצטרפות לכף היד...

ומכאיבות.

מכאיבות נורא.

נו, טוב.

אמשיך לחייך אליו,

את החיוך הממזרי שלי,

ואברך אותו,

ביום נ ה ד ר.