צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ניסוי ותהיה

אוסף קלישאות שעובדות בשבילי
לפני 17 שנים. 31 ביולי 2007 בשעה 11:55

מסתבר שיש כזה דבר שנקרא פחד מאור.
אני לא מתייחס לסימפטום של כלבת אלא לחשש מהצלחה.

מסתבר שאנשים מסויימים יעשו הכל כדי לא להצליח וזאת כנראה כדי להמנע מהתמודדות עם המשמעויות של הצלחה.
למשל: איפה הייתי עד עכשיו? מה זה אומר עלי מכאן והלאה? אולי מגבוה הנפילה הרבה יותר קשה?!

כנראה שאדם שממש לא רוצה להצליח יחפש וימצא כל תירוץ כדי לסגת מהאתגר (שהרי מאוד לא מקובל להגיד-אני לא רוצה להצליח).
ממחקרים מסתבר שלאור כשלונות בבנייה, כל ריצפה היא קצת עקומה, השאלה אם בוחרים להתמקד בזה.

כמו שאבא שלי אומר, מי שחמור שיאכל קש.



והרי ציטוט שמטרתו להסיט את תשומת הלב מחוסר שביעות הרצון שלי ולרומם את הפוסט לרמה אינטלקטואלית חדשה.

נלסון מנדלה, נאום ההכתרה 1984

הפחד העמוק ביותר שלנו, אינו פחד מפני חוסר היכולת.
הפחד העמוק ביותר שלנו הוא הידיעה שעוצמתנו אינה ניתנת למדידה.
האור ולא הצד האפל שבנו, הוא שמעורר בנו חרדות.
כל אחד מאיתנו שואל את עצמו-
מי אני שאוכל להרשות לעצמי להיות כל כך מבריק, מקסים, מוכשר ומאושר?
למעשה, מי אתה שתרשה לעצמך לא להיות כזה?
אנו ילדים של אלוהים.
כשאנו בוחרים לשחק את המשחק הקטן, אנו לא משרתים את העולם.
שום דבר נאור או מואר בצמצום האישיות שלנו,
רק כדי שאחרים ירגישו נוח בחברתנו.
הוא לא גלום רק בחלק מאיתנו, נולדנו כדי לממש את הקסם האלוהי הגלום בנו.
כל אחד מאיתנו נושא את הקסם הזה בתוכנו.
כאשר אנו מרשים לאור הפנימי שלנו לזרוח,
בלתי מודע אנו מאפשרים לאחרים לעשות את אותו הדבר.
כאשר אנו משתחררים מהפחדים שלנו, הנוכחות שלנו משחררת אחרים.



shiri​(לא בעסק) - מדפיסה ושומרת, כל מילה נכונה עד כאב.

ואתה -
כמה טוב שאתה יודע איך להתרומם מעל הפחדים האלה בניגוד לכל כך הרבה אנשים אחרים.
בהצלחה הערב!
אוהבתותך }{
לפני 17 שנים
momi​(שולט) - פחד מאור הוא דבר מובן בהחלט, כי כאשר אור נכנס לחיינו, יש בעייה. כמו שכטחות האור נכנסים חודרים איתם גם כוחות החושך, שתפקידם רק להפריע, אלו הכוחות השליליים שלהם אנו מורגלים. אבל אם תשכיל ולנתבאת האנרגיות שלך אני בטוח שיהיה רק אור, כי האור עצמו לא מסוגל לראות חושך.
מצטער שלא יצא לי לראות את אחת מהופעותך בשל נבצרות זמנית שלי, אבל לפי מה ששמעתי וקראתי- האור איתך, בהצלחה.
וואלה אני אפילו מעתיק את התגובה כדי לדעת שמילים אלו יצאו ממני.....
לפני 17 שנים
Lilu-FemdoM{Pon} - אתה כוכב :)

בהצלחה היום!

}}{{
לפני 17 שנים
ים_yam​(לא בעסק) - הפוסט הזה המשך ישיר ובלתי נמנע של הפוסט הקודם שלך...
הפחד מהאור, חוסר הרצון לזוז מה"נוח" וההחלטה שליפול מהסוס זה כואב, אז עדיף לתפוס תנומה על הקש ולקוות שלא יחרבנו עליך פרות מהרפת...
(ללא כל כוונת זדון לרפת הוירטואלית ולאושה בראשה)

רק מי שמעז לעמוד מול הפחד ולהמשיך הלאה אל האור מגיע להישגים מרשימים והופך למקור אור והשראה לשאר.

אני רואה אותך שם, ובגדול!
מאיר ומואר, מהווה מקור השראה, דוגמא ומופת ליכולת לגבור על הפחדים והמכשולים בדרך אל המטרה הבאה.

גאה בך ואוהבת אותך!
(ומחכה לסיבוב ההופעות הבא, הערב אני עובדת ולא יכולה לבוא לי"ם ):
לפני 17 שנים
Uranus - קונספט חדש לקשת:

"מאמן נולד"

יש מתמודדים על הנחיית התוכנית ?
לפני 17 שנים
nerissa​(אחרת) -
כן. יש לי דברים לומר על הפוסט הזה - אבל זה לא הפורום.

רק מנסה להבין באיזו פאזה של החיים שלך אתה חושש להצליח ולמה אתה מעריך את עצמך בכל כך מעט..
דביל }{

וכן - הגיע הזמן לשבור את החומה, להשאיר את השרידים שלה מאחור, לצאת מהבונקר ולצמוח למשהו משלך.
אתה לא משוגע.
לפני 17 שנים
נמסיס - כוכב מאיר בשמי הערב, קורץ ושולח נגוהות.
בואו, בואו, אנשים. קשה להיות כוכב לבד. בודד כאן למעלה.
אחריך המפקד. באהבה.
לפני 17 שנים
Alex WOL​(מתחלפת) - זה הולך להישמע כמו קלישאה אחת ארוכה אבל זה ממש לא מעניין אותי....
מי שלא מעז לטפס למעלה גם לא נופל למטה....
ודוקא מלמטה אנחנו תמיד מטפסים עוד שלב אחד לגובה
נמאס לי כבר לצטט את השורה הזאת אבל מה לעשות היא כל כך נכונה -
"תן לשינוי לצמוח - אל תפחד מהפחד.....הפחד הוא שער"
תענוג צרוף לראות אותך מופיע, ולמרות שבטח תגיע עכשיו נפילת מתח מסוימת הפרויקט הזה לא הוציא ממך עדיין את מה שיש לך לתת
THE ONLY WAY IS UP BABY
לפני 17 שנים
never - ואולי זה פשוט עיניים גדולות ומירמור
אבל יפה לך
לפני 17 שנים
never - שומעת עכשיו שיר מקסים ונזכרתי בפוסט שלך...
קבל... :

מילים: יונה וולך
לחן: אילן וירצברג

לא יכולתי לעשות עם זה כלום
אתה שומע לא יכולתי לעשות עם זה כלום
זה היה אצלי בידים
ולא יכולתי לעשות עם זה כלום
ולא יכולתי לעשות משהו
אתה שומע יכולתי לגמגם
מה רציתי להגיד
יכולתי להרגיש הכי רע שאפשר
ופתאום אתה עומד כמו ילד קטן
בסינור לצוואר וחוזר על השאלה
מה עשית עם זה שואלים
לאן בזבזת את כל זה, היה לך סיכוי
ועכשיו תצטרך להתחיל הכול מחדש.
-סוף-

אבל אני הייתי מחליפה את "לא יכולתי" עם "הרגשתי שלא יכולתי".

בזבוז.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י