הרבה פעמים נוהג אדם להגדיר את עצמו מהחוץ כלפי פנים. כלומר הוא בודק מה יש בעולם ואז מתאים את עצמו לאחת הקטגוריות שהכי תואמת לו.
אם הוא בר מזל הוא יכול למצוא מסגרת שמתאימה לו.
אם הוא מגלה בעצמו דברים שלא מתאימים להגדרה החיצונית הוא עלול לחוש עצמו מנוכר ודפוק.
למשל אדם שמגלה בעצמו נטיות מיניות לא קונבנציונליות עלול להרגיש שהוא פגום ושאין לו מקום בחברה.
אדם כזה יסתיר מהעולם את עצמו, דבר שיגזול ממנו אנרגיה מהותית ויגרום לו לצמוח עקום.
אופציה חלופית היא להגדיר מפנים החוצה. לבחון ולהכיר ראשית מה יש בנו.
מתוך הנחת יסוד מאוד מומלצת שאנחנו מגדירים את עולמנו, אפשר אז למצוא את האנשים, המסגרות והסיטואציות שבהן נרגיש טוב.
במקרה הראשון של הגדרה מבחוץ פנימה, כאשר מתעוררות בעיות הנטייה הראשונית היא להאשים את עצמנו ולסגת. מכיוון שהבעיה נעוצה בנו אנו שואפים להשתנות או מוותרים על הניסיון בכללותו.
במקרה השני של הגדרה מפנים החוצה, כאשר מתעוררת בעיה יש אפשרות להגדיר את הסיטואציה כבעייתית ופשוט לנוע למקום אחר שבו מי שאנחנו מתקבל בברכה.
כשאנחנו מנסים להיות מה שאנחנו לא, אנחנו יוצרים זיוף.
אם תהיה עצמך אנשים יאהבו אותך בתור מי שאתה ומי שלא יוכל לבחור להתרחק.
Be yourself, everybody else is taken
לפני 14 שנים. 20 באוקטובר 2010 בשעה 14:15