סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תמיכה

אי אפשר להחזיק את העולם לבד
לפני 16 שנים. 19 בנובמבר 2008 בשעה 11:19

היום קמתי במצב רוח לא מי יודע מה.... הרגשתי רעבה ואין בבית מה לאכול חוץ מעוף עם תפ"א.... יופי, זה אוכל אוכל לא נשנוש בוקר....
עכשיו מן הסתם זה הרגיז ביותר שהרי זה התפקיד של כלבונת לוודא שיהיה מה לאכול בבית. לא מעניין אותי שהיא עייפה, בגלל זה היא מקבלת אישור ללכת לישון מוקדם ולוותר על הטקס הקטן של כניסתי לבית... היא צריכה לוודא שיהיה אוכל, לא? מה, עכשיו אני אמורה להסתובב רעבה? או להתלבש כדי ללכת למכולת?? אין מצב!
מזל שאחד מאלה שבמבחן קלט את "מצוקת" הקיבה שלי.... הלך הביא לי מהקניון אחרות בוקר מעולה.... אבל מה, האפס הזה לא יודע לעמוד בזמנים, וזה לא כאילו הוא גר רחוק, חצי שעה זה המון זמן להביא ארוחת בוקר... נראה לי אני יותר מדי נחמדה, יכול להיות? כנראה... עכשיו הוא הביא לי את האוכל אבל החביתה קרה! איייכס! ועוד בא בתירוצים שלא מתקבלים... מעניין אותי באמת שהיו פקקים? או שלקח להם זמן להכין את ההזמנה שהוא התקשר אליה עוד מראש? לא! ממש לא מעניין אותי! אומרים לך זמנים תעמוד בהם!

אבל מה, העיקר הקיבה נרגעה, עכשיו אפשר ללכת לחדר כושר ולהתחיל את היום...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י