יכול להיות שישנם אנשים שמכירים אותי ושלא ממש מבינים כמה דברים לגבי, יכול גם להיות שזה נובע מזה שאני לא פותחת על זה נושא אלא אם קרה משהו מיוחד או אלא אם פתחו כבר את הנושא ואז אני מצטרפת (ברור) ואז לומדים, יודעים ומכירים את אותם דברים קלים... האמת היא שכאן בבלוג כן אמרתי כמה מילים על אחד מאותם דברים, ולהלן ה"רשימה שלי":
1. נעלים (עדיפות לנעלי עור [לא איכפת לי אם מגף, נעל רגילה או סנדל) ועם עקב של מינימום 6 סמ)
2. ספרים (כמעט- דגש על כמעט) כל ספר טוב ואיכותי שהוא לא מד"ב
3. עור! נעלים, חצאיות, שמלות, מכנסים, חולצות, עליוניות, מעילים וסטים... והרשימה ארוכה... אבל מוצרי עור שיכולים לשמש כלבוש (לא מכלילה תיקים וחגורות.... זה אביזרים נלווים... ולא, נעל זה לא אביזר נלווה!!!)
אז כשאני מקבלת ביקור נחמד עם מכנסי עור... ממ זה עושה לי משהו בבפנוכו... מה לעשות אני כבר יודעת (ואם אתם עוד לא הבנתם את זה אז אתם איטיים... כנראה...) שאין לי מוח רגיל ושאני "סוטה מהנורמה" או כל דבר אחר שזה לא יקרא (מלשון לקרוא בעתיד... אם אתם כבר קוראים אותי אז תקראו כמו שצריך!)... ככה הכי טוב... אנשים נורמאלים ורגילים הם משעממים...
המשמרת המעצבנת עברה מהר יותר בזכות אותו ביקור, ואני נהנתי, בטח שנהנתי... מציצת אצבע, בוהן וחיכוך בעור... אחלה משמרת!!!
לכל המוחות החולניים יותר שביננו (ואת הבהרה הזאת אני עושה כי מה לעשות המוח שלי "חולני" בפני עצמו ואני כבר רואה איך זה יכול להישמע...) לא קרה שום דבר!!! כמו שאמרתי, מציצת אצבע, בוהן וחיכוך תמים (באמת!) בעור... אה כן... ושיחה נעימה... אני לא מעוניינת להפסיד את מקום העבודה שלי... גם לי יש גבולות.
ובנימה זאת אני הולכת לעשות לי אמבטיה חמה ונעימה ולהתארגן בכיף ובנחת ל"יום מחווה לנשות המלון"...
אז, תודה לך יקירי על שהנעמת את זמני... ופעם הבאה נדאג לגלידה 😉 אה, כן... ובסוף היו עוגיות טריות מהתנור... ממ יאמיייי
לפני 15 שנים. 2 בדצמבר 2008 בשעה 6:26
