אוח על כלבונת
אוח על הארונות
אוח הבריאות שלי
ואוח על אמא שלי
ועכשיו לאלה שסקרנים להבין את האוחים המאושרים שלי:
כלבונת חמודונת שלי, אתמול קנינו ארונות חדשים, התחלנו להרכיב אותם (וכשאני אומרת אנחנו אני מתכוונת לדארק וכלבונת שהרכיבו ואני שאומרת איפה הם צריכים להיות, מן הסתם, הרי לא חשבתם שאני אתאמץ... נכון?) כלבונת אחר כם ניסתה להזיז את הארון לבד הפוסטמה והוא נפל עליה (אל דאגה, קצת כואב לה אבל היא בסדר)! אבל היום בזמן שאני הייתי בסידורים שלי (ועל כך אח"כ) כלבונת סידרה את הארון... חמודהההה והגענו למסקנה - דארק לא יודע להעריך כמויות.... אם כל הבגדים שלי נכנסו לארון האחד הקטן הזה אז אין לי הרבה בגדים!!! הנעלים... עוד לא הרכבנו את הארון שלהם.... נראה...
אוחח על הבראיות שלי!!! היום הייתה לי ביקורת שגרתית אצל הרופא היקר שלי שכמובן אמר שאני בסדר גמור ושהוא נורא גאה בזה שאני לא מקבלת התקפים חמורים... כי זה נראה שאני "מזלזלת" בביראות שלי... אז כמובן שזה גם עשה מצב רוח טוב
ואמא, אויי אמא'לה שליייי כל פעם שאני אצלה גם אם יש קצת עצבים ונתק כזה או אחר (כי מה לעשות לאמא נורא קשה עם זה שאני לא מתנהגת כמו הילדה הקטנה שלה וכו') אני תמיד נהנת לראות את אמא שלי שולטת בבית ביד ברזל רכה... ממש ללמוד ולהעריץ... כמה חבל שאמא שלי וונילית... אם היא הייתה בדסמית, וואי וואי איזה שולטת שהיא יכלה להיות! כמה חבל לי לפעמים על אמא שזה לא עובד עלי הדברים האלה ושבסופו של דבר אני כן יכולה לסובב אותה לרצונותי... אבל אמא, אויי אמא!!!! אני כל כך אוהבת את אמא!!!!
בקיצור... אחלה יום עובר על שורותינו
לפני 15 שנים. 16 בפברואר 2009 בשעה 14:24