עננת שלווה מרחפת מעלי היום... עם כל הלחץ בעבודה והצרפתים האלה שלא יודעים אנגלית ועוד מתעצבנים עליך שאיך זה אפשרי שאת לא מדברת צרפתית שוטף ושאת מבינה רק חצי ממה שהן אומרים לך... עם כל זה... עננת שלווה מרחפת לה סביבי.
השמש שהייתה היום.... עושה כזה חשק לטיול בחוץ... ככה סתם לכייף...
עדיין מנסה להחליט אם לעזור לחברה שלי עם השטויות שלה... אוהבת להיות ערומה (שונאת בגדים הרי- כבר אמרנו לא?)... ולא איכפת לי "לדגמן" בשביל משימות לימודיות כאלה ואחרות שיש לה לפעמים....
אבל הפעם מתחשק לה לצייר אותי לכיף שלה... רוצה שאני אדגמן לה... "הפכת להיות המוזה שלי" היא אמרה לי היום בטלפון... נו, איך אפשר לסרב לה ככה? כשילדה חמודה כל כך כמעט ומתחננת שאני ארשה לה לצייר פורטרט (או שזה היה רישום?) שלי בעירום... אי אפשר!... טוב אפשר, ברור שאפשר... אבל למה לא?
קיצר... טוב לי היום. מאוד טוב לי! :)
לפני 15 שנים. 26 בפברואר 2009 בשעה 21:02
