תמיכה

אני אוהבת את החברים שלי.
אבל ראבק! לאחת מאיתנו אסור לתת לשתות! פשוט אסור!
כשהיא לא שותה היא אחת המתוקות (אולי קצת פרחית לפעמים אבל... ניחא), היום נראה לי היא חיסלה כמעט בקבוק וודקה שלם לבד... החלטנו לשחק קצת משחקי קלפים שטוטיים כאלה... ויא אללה... כמו שיש את אלו שלא יודעים להפסיד בכבוד... יש את אלה שלא יודעים לנצח בכבוד.... תכלס המשחק לא עניין אותי אז אני עשיתי משהו אחר תוך כדי... אבל יא אללה... להתחיל לקפוץ, לצעוק ולרקוד במקום בקולי קולות כי ניצחת סיבוב זה לא לעניין לדעתי...
ראיתי על בעלי שזה מעצבן אותו ויישר כוח לו שהוא עוד אומר לה "יפה מאוד ילדונת..." או משהו כזה... אבל היא במקום להגיד תודה ולהמשיך הלאה לסיבוב הבא ממשיכה לקפץ מולו בסגנון "נה נה ונה נה"... התחשק לי להעיף לה כזאת סטירה! וכשהיא מפסידה בסיבוב אז היא עושה פרצוף עצבני ונעלב ולא מוכנה לדבר עם אף אחד... הילדה מבוגרת ממני בכמעט עשור אבל היא מתנהגת כמו ילדה קטנה! האחיינית שלי שביקרה אצלנו קצת היום (מלא אנשים עברו אצלנו ל"על האש" מאולתר...) היא בת שנה וחצי מדברת רק בהברות (שעה ניסיתי להבין שהיא רוצה שאני ירים אותה להסתכל על העץ מקרוב!) והיא יותר בוגרת... נראה לי... טוב אולי אני מגזימה... אבל לא בהרבה...

אבל מילא... אני לא רואה אותה כל כך הרבה כי בכ"ז היא נכנסה ל"קליקה" שלנו רק בזכות היותה בת זוג של אחד החברה...מה שבעצם מפריע לי באמת.. זה שהיא גורמת לכלבונת הקטנה שלנו להתחיל גם להתנהג ככה...