אתמול אכלתי אצל אמא (כרגיל) ועברתי על אחת הספריות ומצתי כמה ספרים ישנים שלי שלא קראתי המון זמן. לקחתי אותם הבייתה (בכ"ז הספרים שלי... לא צריכה לחכות עוד 40 שנה עד שהם יהיו שלי) והיום גיליתי משהו מוזר מאוד.
אני מתגאה מאוד בזה שאני שומרת בקנאות על שלום הספרים שלי ויש לי ספר מאוד ישן בהוצאה הראשונה שלו על מרי קירי (המדענית של הרדיואקטיביות) והוא למעשה היחיד שהיה צריך לעבור שיפוצון כי כבר שקיבלתי אותו הוא התחיל להתפרק... והיום אני רואה... יש לי 4 ספרים שחלקם מתפרקים!!!
מיד התקשרתי לאמא והתחלתי להתעצבן על זה שלא שמרו לי על הספרים ואמא, שעבדה בארכיון ועם מסמכים ישנים וכבר מכירב את הרגלי הקריאה שלי ושל אבא שלי אמרה לי בקול שליו "(כינוי חיבה של אמא), כמה פעמים כבר קראת את הספר?" "ממ לא יודעת... עד לפני שנה בערך אפשר להגיד שהייתי קוראת אותו בערך פעם בחודש חודשיים (מכורה כבר אמרתי?)" "נו חמודה, אז תחשבי על זה ככה, הספר שלך זה משהו כמו 300 עמודים? שאת מדפדפת אותם אחת לחודש וחצי בממוצע במשך קצת יותר מעשור..."
תגידו לי, מי לעזאזל האידיוט שלא חשב לגרום לדפים האלה להיות יותר הדוקים לכריכה?!?!?!
ובנימה זאת- תודה לאמא שתתקן לי את הספר.
לפני 15 שנים. 19 באפריל 2009 בשעה 11:02