כרגע חזרתי הבייתה... מהשעות הנורא מוקדמות של הבוקר אני בבי"ח.
כבר שבוע ו שהוא לא מרגיש מי יודע מה... כאבי הראש התקופתיים נהיים יותר ויותר תכופים, יותר ויותר גרועים.
אני בעצם נכון לעכשיו ערה כבר 20 שעות (מינוס שעה נמנום אצל ההורים).
כבר 20 שעות שהוא שם. כמעט כל בדיקה אפשרית עשו לו... שתן...דם...א.ק.ג...סיטי ראש... רנטגן...בדיקות נוירולוגית כולל המחט הזאת בעמוד שדרה... ומה התושבה שיש להם? "הכל בסדר גמור אבל נשאיר אותו להשגחה" מה בסדר מה?! הוא מתפתל מהכאבי ראש האלה! הוא מזיע עד שלולית מים עצבנית תוך כדי שינה ואיך שנגמרת הזיעה, מתחילות הרעידות הלא נורמאליות האלה בכל הגוף... להוסיף על זה את התפתלויות הכאב... תגידו לי יא מטומטמים! מה בסדר?! מה?!
ב3 העבירו אותו ממיון לפנימית להמשך ההשגחה וחוץ מהאחות הדפוקה שבאה לשאול בדיוק את אותן שאלות ששאלו אותנו מהרגע שהגענו- כלום!
עלק "הרופא תכף יבוא"...זונות!
אם לא היה כמעט ומעיף אותי משם כדי שאני אזכה לקצת מנוחה הייתי נשארת שם.
עכשיו אני בבית ולא בטוחה אם אני ארדם... גם ככה קשה לי לישון כשהוא לא לידי אז עוד כשאני יודעת שהוא לא לידי בגלל שהוא שם?! זין!
בא לי לקלל!!! (הבעיה זה שהקללות שאני יודעת זה "כוס עמק ערס" "זונה" "מניאק" ו"חרא")
בא לחזור לשם עכשיו עם איזה שוט עצבני ולראות עכשיו אם הרופא לא בא!
והכי גרוע... כואב לי! כואב לי לראות אותו ככה!
הוא הבריא של המשפחה- אף פעם לא חולה אף פעם לא לוקח תרופות... ועכשיו... הוא בבי"ח...
והמטומטמים האלה שם "מה את בשבילו?" מה אני נראת לכם? אחותו?! וכתוב לו "נשוי"! ואמא שלו... וואי אמא שלו... גם אותה אני אכה! מה זה החוצפה הזאת להגיד לי שאני לא מטפלת בו?! מה זאת החוצפה הזאת להגיד שאני לא טובה עבורו?! ועוד יותר, מה זאת לעזאזל החוצפה הזאת שיש לך להגיד לי שזאת אשמתי שהוא שם?!?!
מצידי את יכולה להישרף!
דייייי בא לי לבכות... הוא שוכב שם.. נראה כל כך קטן ושברירי... כל כך חלוש ועייף...
הלוואי! הלוואי וזאת הייתי יכולה להיות אני במקומו שם!
בחיים שלי אני לא חושבת שהרגשתי חוסר אונים... ובטח שבטח לא כזה!
אני נראה לי ינסה ללכת לישון כמה שעות...
נ.ב.
מתוקה יפה שלי- אני איתך. יהיה בסדר מחר את תראי. הוא חזר ויעבור הכל כמו כלום. רק תנשמי עמוק ותזכרי את זה ותראי איך זה עובר מעולה. אוהבת אותך }}{{
לפני 15 שנים. 15 באפריל 2009 בשעה 21:05