לפני 16 שנים. יום חמישי, 29 באפריל 2010 בשעה 15:13
"אני אותה אדמונית מסמיקה, אותו עץ מתנודד, אותה רוח מלחשת.
אני אותו שביל תלול המוביל את הצליינים אל שערי השמיים.
אני נמצאת במילים, בזעקות בדמעות.
אני מכוות אש מזככת, כאב מפסל.
אני חוצה את העונות, אני בוהקת ככוכב.
אני החיוך הנוגה של בני האדם.
אני החיוך הסלחני של ההר.
אני החיוך המסתורי של זה אשר מניע את גלגל הנצח."
שאן סה, קיסרית.